ע"פ 4947/05

תקציר

בערעור שהגישו שלושה קטינים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בחנו השופטים, בראשות השופט א' גרוניס, את ההרשעה המיוחסת לעבירות של סיכון חיי אדם באמצעות יידוי אבנים על כלי רכב נוסעים. מעשים אלה התרחשו פעמיים בספטמבר 2004 והודאו תחילה במסגרת עסקת טיעון. קודם לכן הוגשו כתבי אישום נגד כל ששת הקטינים המעורבים, אך רק שלושה הגישו ערעורים לאחר שאחרים משכו אותם. ההגנה ביקשה להימנע מהרשעה, תוך הדגשת חשיבות השיקום של הקטינים וההשפעה השלילית שעלולה להיות לרישום פלילי על עתידם. בהשוואה למקרה קודם (ע"פ 7211/04), בו היו קטינים מעורבים בהתפרעויות אלימות אך לא הורשעו בשל תכניות שיקום מוצלחות, ציין בית המשפט כי מאמץ שיקומי מקיף דומה לא ניכר אצל מערערים אלה. למרות ששירות המבחן המליץ לבטל את ההרשעה, בית המשפט החליט שלא לעשות זאת, בנימוק של חומרת העבירות. רק קטין אחד (נאשם 2) נמנע מהרשעה בשל נסיבות משפחתיות קשות במיוחד והסדר טיפולי שכלל השמה בהוסטל. תוך הכרה בחששות לגבי ההשלכות העתידיות על הקטינים, הדגיש בית המשפט את המסגרות המשפטיות הקיימות המאפשרות מחיקת הרשעות אם הקטינים ימשיכו להתנהג כדין. בסופו של דבר, הערעורים נדחו, תוך שמירה על החלטת בית המשפט המקורי להרשיע את הקטינים תוך עידודם לשמור על מסלול נורמטיבי בהמשך.