רע"א 2563/20

תקציר

בית המשפט בחן ודחה בסופו של דבר את בקשת רשות הערעור על השיהוי בבירורה של בקשה לאישור הקשורה ל"הליך תלוי ועומד". החלטת השיהוי נחשבת להחלטה פרוצדורלית המתקבלת במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט לנהל הליכים, כאשר התערבות ערכאת הערעור שמורה למקרים חריגים בהם ניכר עיוות דין או הפרה חוקית. המקרה שלפנינו אינו עומד בקריטריונים אלה. בעת בחינת בקשה לעיכוב הליכים נלקחים בחשבון מספר גורמים, לרבות חפיפה בין נושאים בשני ההליכים, יעילות, הקצאת משאבים שיפוטיים, הסיכון להחלטות סותרות ונוחות לבעלי הדין. במקרה זה, הן בקשת האישור והן ההליך המקביל מתמקדים בעובדות דומות, ובראשן מודעות החברה לעיכובים בפרויקטים ולחובות דיווח, מה שעלול לייעל את המאמצים ולמנוע תוצאות לא עקביות. העותר טען לנזק פוטנציאלי מהשהות אך עשה זאת באופן לא משכנע. האיזון שערך בית המשפט המחוזי בין שיקולי שימור משאבים לבין נטל ההליך – שיש בו כדי להביא להשפעה משמעותית של החלטה אחת על האחרת – נמצא ראוי. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי ניתן לבחון מחדש את בקשת האישור לפני סיום התיק המקביל, דבר המצביע על ערנות מתמשכת בנושא. בית המשפט קבע כי לא קיימת עילה ממשית להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להתעכב, וכתוצאה מכך לדחות את בקשת הערעור. משכך, חויבה המבקשת בהוצאות המשיבים, בסך 6,000 ₪, כפי שנקבע בהחלטה מיום 16.8.2021.