ת"א 58938-06-23

תקציר

המבקש ביקש לבטל מספר פסקי בוררות הקשורים לסכסוך מקרקעין. שלושת הפרסים הראשונים, שניתנו בשנת 2018, לא הוגשה בקשה לביטול בתוך פרק הזמן שנקבע, וטענות המבקש בדבר שיהוי וסתירה נדחו. כמו כן, נמצא כי המבקש הכיר ומחויב לפסיקות אלה בעבר, מה שמנע את תביעתו הנוכחית לביטול. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקש לערער על מהותם של פרסים אלה. באשר לפסק הבוררות הרביעי, קיבל בית המשפט את טענת המבקש כי הוא סותר את עקרון סופיות הדיון. פסק דין זה שינה באופן משמעותי פסק דין קודם בעניין התמורה הכספית ללא הצדקה ברורה ומפורשת. בכך בוטל הפרס הרביעי, שכונה "הבהרה". פסק הדין הקודם עמד בעינו, כלומר המבקש עדיין היה מחויב למכור את חלקו בנכס, כאשר נוסחת התמחור לתמורה נקבעה בהחלטה הקודמת. לאור התנהלות המבקשים ודחיית מרבית טענותיהם, בית המשפט לא שילם להם הוצאות כלשהן. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים.