רע"א 68991-03-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **נושא הדיון:** בקשה לפטור מהפקדת ערובה בהליך ערעור. **הצדדים:** * **מבקשת:** אחים ג'ובראן 2007 בע"מ * **משיבה:** פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ **העובדות הרלוונטיות (כפי שעולות מהבקשה והתשובה):** 1. המבקשת הגישה בקשה לפטור מהפקדת ערובה בהליך ערעור. 2. לחלופין, המבקשת ביקשה פטור זמני עד למתן רשות ערעור, או אפשרות להפקדת התחייבות עצמית במקום ערובה. 3. **טענות המבקשת:** * קיימים חובות כבדים כלפיה, שמקורם בהתנהלות המשיבה. * סיכויי ההליך המשפטי גבוהים. * חשש שהמשיבה תעקל את כספי הערובה, אם יופקדו, כדי לפרוע חובות קיימים כלפיה. 4. **טענות המשיבה:** * הבקשה סותרת את הוראות התקנות. * המבקשת מודה בקיומו של חוב כלפיה. * לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת לגבי מצבה הכלכלי של המבקשת. * סיכויי ההליך נמוכים. **החלטת הרשמת (גב' מורן יהב):** **1. בקשה להגיב לתשובת המשיבה:** * **העיקרון המשפטי:** סטייה מסדרי דין שמורה למקרים חריגים בלבד. * **החלטה:** נדחתה. הרשמת לא מצאה טעמים המצדיקים סטייה מהסדר הדין הסטנדרטי. **2. בקשה לפטור מהפקדת ערובה:** * **העיקרון המשפטי:** קבלת פטור מהפקדת ערובה מותנית בשני תנאים מצטברים: * **הוכחת חוסר יכולת כלכלית:** דרישה לתשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית. * **סיכויים מספקים להצלחת ההליך:** יש להוכיח כי סיכויי ההליך אינם נמוכים. * **עקרון משלים:** יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אינו יכול לגייס את הערובה בסיוע סביבתו הקרובה. (מבוסס על פסיקות קודמות המוזכרות: גורנשטיין, פלוני). * **יישום בענייננו:** * **חוסר יכולת כלכלית:** המבקשת לא צירפה כל תשתית עובדתית או ראייתית להוכחת מצבה הכלכלי. * **חשש לעיקול:** טענת המבקשת בדבר חשש לעיקול כספי הערובה על ידי המשיבה דווקא מחזקת את נחיצות הפקדת הערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאות עתידיות. * **הפסיקה הרלוונטית:** תקנה 135(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018. * **החלטה:** נדחתה. **3. בקשה לפטור זמני מהפקדת ערובה (עד למתן רשות ערעור):** * **נימוק ההחלטה:** זהה לנימוקים לדחיית הבקשה לפטור מלא (ראה סעיף 5 להחלטה), תוך הדגשת הצורך בהבטחת הוצאות. * **החלטה:** נדחתה. **4. בקשה להפקדת התחייבות עצמית חלף ערובה:** * **העיקרון המשפטי:** אפשרות זו שמורה למקרים שבהם ההתחייבות מוגשת על ידי גופים שאיתנותם הפיננסית היא בגדר "ידיעה שיפוטית", כלומר, גופים שלא יקשו על גביית הוצאות אם ייפסקו לחובתם. (מבוסס על פסיקות קודמות המוזכרות: עיריית חיפה, ויסולי). * **יישום בענייננו:** תנאי זה אינו מתקיים. יתרה מכך, חששה של המבקשת מפני עיקול הכספים מעיד על חשש שיהיה קושי בגביית הוצאותיה מהמבקשת. * **החלטה:** נדחתה. **5. המועד להפקדת הערובה:** * **החלטה:** המבקשת תפקיד את הערובה עד ליום 30.4.2025. אי-הפקדה עשויה להוביל למחיקת ההליך. **6. המצאת בקשת רשות הערעור והמסמכים:** * **הטענה:** המשיבה טענה כי הבקשה לא הומצאה לה. * **התייחסות המבקשת:** המבקשת טענה שלא המציאה את הבקשה מתוך הנחה שהמשיבה מודעת לה. * **העיקרון המשפטי:** החובה לפעול בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, כולל תקנה 160 (הנוגעת להמצאת כתבי בי-דין). * **החלטה:** המבקשת תמציא למשיבה את בקשת רשות הערעור ויתר המסמכים, ותגיש הודעה מעדכנת עם אסמכתאות עד ליום 30.4.2025. **7. בקשת המשיבה לחיוב המבקשת בהוצאות ושכר טרחה:** * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט אינו נוהג לחייב בהוצאות בהליכי בקשות פטור מאגרה והפקדת ערובה, למעט במקרים חריגים. (מבוסס על פסיקות קודמות המוזכרות: מנדל, חננאל דוד). * **החלטה:** נדחתה. הרשמת לא מצאה נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהכלל. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הדגשת הדרישה התכליתית להפקדת ערובה:** ההחלטה מדגישה את תכליתה של הפקדת ערובה – הבטחת תשלום הוצאות המשפט לצד השני. החשש שהמבקשת הביעה מפני עיקול כספי הערובה, על ידי המשיבה עצמה, נתפס דווקא כאינדיקציה לחשיבות הפקדת הערובה, שכן הוא מצביע על קושי פוטנציאלי בגביית הוצאות אם יפסקו לחובת המבקשת. * **איזון בין חובת הדין לחשש לעיקול:** ההחלטה מציגה גישה שבה החשש מגביית החוב על ידי המשיבה אינו מבטל את הצורך בהפקדת ערובה. למעשה, הוא מחזק את הצורך בה. * **החלת דרישת הידיעה השיפוטית על התחייבות עצמית:** ההחלטה ממשיכה את הפסיקה הקיימת לגבי הגבלת האפשרות להפקדת התחייבות עצמית רק לגופים בעלי איתנות פיננסית מוכחת וידועה ("ידיעה שיפוטית"), ולא לכל גוף, ובפרט לא לגוף שמצבו הפיננסי כפי שעולה מההחלטה (קיים חוב כלפי הצד השני). * **היצמדות לדרישות הפרוצדורליות:** ההחלטה מבהירה כי גם אם הצדדים מכירים את ההליך, חלה עליהם החובה לפעול על פי דין, ובפרט לעניין המצאת מסמכים, כפי שעולה מהדרישה להמציא את בקשת רשות הערעור למשיבה. * **יישום מדיניות שיפוטית עקבית:** ההחלטה נאמנה למדיניות השיפוטית המקובלת לגבי חיוב בהוצאות בהליכי בקשות ערובה (אי-חיוב בהוצאות, אלא במקרים חריגים). **לסיכום:** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום קפדני של דרישות הדין והפסיקה בנוגע להפקדת ערובה, תוך הדגשת הצורך בתשתית עובדתית מוצקה להוכחת חוסר יכולת כלכלית והצגת סיכויים סבירים להליך, והכל מתוך הבטחת הליך הוגן ויעיל תוך שמירה על זכויות הצדדים.