בש"א 2299/08

תקציר

פסק הדין משרטט את פסק הדין בסכסוך בין תובע לנתבעים, ומורה לאחרונים לשלם לראשון סך של 1,666,231 ₪. משלא הצליחו הנתבעים להגיע להסכמה עם התובע על חישוב הנזק, פסק בית המשפט לטובת הצעת התובעת, מה שהוביל את הנתבעים לבקש עיכוב ביצוע ביום 10.4.08. לאחר ששקל את הבקשה ואת תגובת התובע, דחה בית המשפט את בקשת הנתבעים אך הציע פשרה ביום 4.6.08 המאפשרת להם לעכב חלק מהסכום שנפסק, בתנאי שיעמדו בתנאים מסוימים בתוך 30 יום. תנאים אלה כללו מתן ערבות בנקאית צמודה למדד, תשלום יתרת הפיצויים והריבית המגיעים לו, וכיסוי הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין. הנתבעים לא היו שבעי רצון מהיבטים מסוימים של ההחלטה והגישו תגובה. עם זאת, בית המשפט מצא את טיעוניהם לא משכנעים ואישר את החלטתו הקודמת. פסק דין זה חוזר על תנאי הפשרה, ומדגיש כי על הנתבעים לשלם ריבית פיגורים עד לתשלום פסק הדין בפועל וכי התובע זכאי להוצאות שנפסקו. ההחלטה מבהירה כי "המועד הקובע" לצבירת ריבית פיגורים הוא פסק הדין בדבר עיכוב ביצוע ומציינת כי התנהלות המבקשים הייתה בלתי תקינה. פסק הדין מסתיים בהדגשה כי ההחלטה מה-4 ביוני עומדת על כנה ומבטלת את פסק הדין מיום 24 ביוני. בנוסף, בית המשפט מזכיר לנתבעים כי אם לא יעמדו בתנאים שצוינו, יוכל התובע לנקוט בהליכים משפטיים לגביית כל הסכומים המגיעים לו. פסק הדין, מיום 14 באוגוסט 2008, יועבר לבאי כוח הצדדים.