בש"א 3266/05

תקציר

תביעת המשיב כנגד המבקש, שעניינה רשלנות רפואית ורשלנות רפואית לכאורה, מותנית בהגשת חוות דעת רפואית כמתחייב מתחייב מתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מאחר שהמשיבים לא צירפו את חוות הדעת הרפואית האמורה – דרישה מהותית במקרים של רשלנות רפואית לכאורה – הגיש המבקש בקשה לדחיית התביעה. המשיבים טוענים כי יש לפטור אותם מדרישה זו. הם מבססים את טענתם על כך שהמסמכים הרפואיים שצורפו לתביעה מהווים ראיה מספקת לרשלנות המבקש, וכי יש להעביר את נטל ההוכחה למבקש. בנוסף, הם טוענים כי יש לבחון מחדש את טיב הראיות הנדרשות בנסיבות אלה בשלב מאוחר יותר, לאחר הגשת ההגנה. השופט, לעומת זאת, מצדד במבקש. הם קובעים כי על המשיבים להגיש חוות דעת רפואית שתתמוך בתביעתם וכי אם לא יעשו כן, עלול הדבר להביא לדחיית תביעתם. אולם, במקרה זה, השופט נוהג באיפוק ומאפשר למשיבים חלון זמן של 45 יום להגשת חוות הדעת הרפואית הנדרשת, ולאחר מכן ארכה של 60 יום למבקש להגיש את הגנתו. המשיבים חויבו לפצות את המבקש בגין הוצאותיהם המשפטיות, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ, בניכוי הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.