ע"ע 22372-02-19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה לעכב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לטובת משיב המועסק על ידי משטרת ישראל כמתכנת מחשבים. המשיבה ביקשה מבית המשפט צו הצהרתי שיחייב את האגף להערכת תארים במשרד החינוך (האגף) להנפיק לה "תעודת שקילות" לתואר ראשון שהתקבל מאוניברסיטת בסאנסון בצרפת. האגף סירב להעניק את התעודה בנימוק שלימודיה הלא-אקדמיים הקודמים של המשיבה נספרים כבר ב-25% מהתואר הראשון, ועל פי הכללים שלהם ניתן היה להכיר בלימודים כאלה רק עד למקסימום של 25%. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבה וקבע כי נסיבותיה חריגות, והורה למדינה לשלם את זכויותיה הכספיות רטרואקטיבית לשבע שנים קודם לכן, וכן הוצאות משפט. המדינה הגישה בקשה לעכב את ביצוע פסק דין זה עד להגשת ערעור, שבית המשפט נעתר לו. ההחלטה מתבססת על הערכת מאזן הנוחות וסיכויי הצלחת הערעור. באשר לאחרון, מצא בית המשפט כי שאלות משפטיות שהועלו בערעור מצדיקות דיון של ערכאת הערעור, בעוד שהנזק היחסי למשיב של עיכוב הביצוע עולה על הנזק הפוטנציאלי למדינה אם פסק הדין יבוצע והערעור יתקבל בהמשך. פגיעה זו נגעה הן להיבט ההצהרתי והן להיבט הכלכלי של פסק הדין. משכך, פסק דינו של בית המשפט המחוזי נותר תלוי ועומד עד להכרעת ערעור המדינה.