תמ"ש 26729-03-19

תקציר

פסק דין זה דן באפשרויות הקיימות להכרה בהורות חוקית של אם חד הורית שהשתמשה בפונדקאית כדי ללדת את ילדיה באמצעות תרומת ביצית והשתלה ברחמה של הפונדקאית, שהתקיימה בחו"ל בהתאם לחוקי מדינת אורגון. הילדים נולדו ללא קשר גנטי לאם. האפשרות הראשונה שנידונה היא הוצאת צו הורות, דבר שאינו אפשרי במקרה זה בשל היעדר קשר גנטי. האפשרות השנייה, קליטת פסק חוץ ממדינת אורגון לתוך הדין הישראלי, גם היא אינה ישימה כאן בשל הדינים הקיימים בישראל. האפשרות השלישית, ביסוס הורות באמצעות חוק אימוץ ילדים, היא ישימה. בית המשפט מציע לקצר את המנגנון להליך האימוץ, תוך דילוג על השלב הראשון המחייב ניתוק הקשר ההורי, ולעבור ישר לשלב השני – הוצאת צו אימוץ. הסיבה לכך היא שהקשר של הפונדקאית ותורמת הביציות עם הילדים כבר נותק על פי חוקי מדינת אורגון. בית המשפט מצדיק חריג זה לכלל, בשל נסיבותיו הספציפיות של המקרה, וטובת הקטינים. השופט מדגיש את אופייה השאפתני של ההורות ואת קידומן של טכנולוגיות הרבייה, שלעתים קרובות עולות על החוק. לפיכך, יש להתאים את החוק, במקרה זה, לחוק אימוץ ילדים, למציאות המשתנה, עד שהמחוקק יתקן אותו. לבסוף ניתן צו אימוץ, המכיר בתובע כהורה החוקי של הקטינים, ומאפשר לפרסם את פסק הדין ללא שמות הצדדים.