תנ"ג 20380-10-22

תקציר

השופטת החליטה להאריך את המועד האחרון לתגובת טבע לבקשת הגילוי. ארכה זו ניתנת לאור פרשת בובליל, הקובעת את הקריטריונים להארכת המועד עד לאחר ההחלטה בבקשה לדחיית הבקשה לגילוי נאות. השופטת טוענת כי סיכויי הבקשה לדחייה על הסף אינם אפסיים, ודחיית הבקשה להארכה תכביד על טבע באופן לא מידתי, ותחייב השקעת משאבים חריגה. מאחר שתשובת החברה לבקשת הגילוי מסתמכת על מספר אירועים שהתרחשו לכאורה לאורך מספר שנים, ברור כי תידרש כמות משמעותית של עבודה ומשאבים כדי להכין מענה. יתרה מכך, טבע טוענת כי היענות לבקשה לגופה עלולה לגרום נזק לחברה, שכן ממצאי הנציבות האירופית המוזכרים בבקשה הם ראשוניים בלבד. השופט מסכים כי החלטה סופית של הוועדה תלויה ועומדת ומעניק את ההארכה, תוך קביעת מועד חדש 60 יום לאחר ההחלטה בבקשה לדחות את הבקשה לגילוי על הסף. עוד מציינת השופטת כי מורכבותה של הבקשה לדחייה על הסף מאפשרת הכרעה פשוטה לאחר שמבקשי הגילוי מגיבים לבקשה, מה שהופך את הארכה לסבירה עוד יותר. השופטת בחרה שלא לחייב הוצאות כלשהן בגין בקשה זו, ובמקום זאת בחרה להתחשב בהן בהחלטה בבקשה לדחות את בקשת הגילוי על הסף.