רעת"ח 50197-07-25

תקציר

ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובהיבטים הפרוצדורליים של החלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור שהגיש עאדל אבו עדרה נגד מדינת ישראל. **העיקרון המשפטי: סטנדרט למתן רשות ערעור ב"ערעורים בסיבוב שלישי"** בית המשפט העליון, מפי השופט עופר גרוסקופף, חוזר ומדגיש את הסטנדרט המחמיר למתן רשות ערעור על החלטות שכבר עברו ביקורת ערעור על ידי בית משפט מחוזי (המכונה לעתים קרובות "ערעורי סיבוב שלישי"). הניתוח מסתמך על פסיקה מבוססת, ומצטט במפורש: * **ע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ:** תקדים זה מדגיש כי רשות הערעור ניתנת במשורה ורק כאשר הבקשה מעלה שאלה של "חשיבות משפטית או ציבורית" החורגת מהאינטרסים הספציפיים של הצדדים המעורבים. * **ע"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל:** מקרה זה מחזק את העיקרון לפיו ערעורים כאלה מותרים רק כאשר מדובר בסוגיה משפטית או ציבורית משמעותית. * **Crim. 8192/12 Akasha v. מדינת ישראל וע"פ 7572/12 Hazeil v. מדינת ישראל:** מקרים אלה מדגישים כי ב"מקרים חריגים ביותר" ניתן להעניק רשות ערעור אם שיקולי הצדק מכתיבים זאת. **החלת העיקרון המשפטי על המקרה:** השופט מצא כי עניינו של המבקש אינו עומד בקריטריונים למתן רשות ערעור. הנימוקים שסופקו הם כדלקמן: * **אופי הביניים של ההחלטה:** החלטת ההרכב הראשון (בית משפט השלום) הוגדרה כ"החלטת ביניים". הדבר מצביע על כך שההליכים עדיין נמשכים וההחלטה הסופית לגופו של עניין טרם התקבלה. בדרך כלל לא מומלץ לערער על החלטות ביניים כדי לאפשר לבתי משפט נמוכים יותר להשלים את ההליכים שלהם. * **הכלל הפרוצדורלי לגבי תסקירי שירות המבחן:** השופט מציין כי שליחת תיק לשירות המבחן לקבלת תסקיר היא "הכלל" בעניינים כאלה. הדבר מודגש בהפניה לסעיף 22ג(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996**. הוראה זו ככל הנראה מחייבת או מעדיפה מאוד תסקיר מבחן לפני קבלת החלטה סופית על מעצר או אמצעים חלופיים. חריגה מכלל זה מחייבת "רישום נימוקים מיוחדים". השופט לא מצא במשתמע נסיבות חריגות כאלה המצדיקות ערעור בשלב זה. * **חוסר חשיבות משפטית או ציבורית:** השופט הגיע למסקנה כי המקרה אינו מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, ואינו מציג נסיבות צדק יוצאות דופן המצדיקות "ערעור סיבוב שלישי". נראה כי ההתמקדות היא בהתקדמות הפרוצדורלית של התיק במסגרת המשפטית שנקבעה. **חידוש משפטי:** למרות שלא מדובר בחידוש משפטי פורץ דרך, ההחלטה מחזקת היטב את תפקיד שומר הסף של בית המשפט העליון בפיקוח על רשימת הערעורים שלו. הוא מדגיש את החשיבות של מתן אפשרות לבתי משפט נמוכים יותר למצות את הסעדים הפרוצדורליים שלהם ולקבל החלטות סופיות לפני התערבות בית המשפט העליון, במיוחד בעניינים שעדיין נמצאים בשלב ביניים ואינם מציגים שאלות משפטיות חדשות או משמעותיות. ההסתמכות על סעיפים ספציפיים במשפט הפרוצדורלי (סעיף 22ג(ב)) מדגימה את יישומן של הוראות החוק הקיימות לניהול זרם הערעורים ולהבטיח יעילות שיפוטית.