רע"א 10030-05-22

תקציר

בקבלו את ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור על החלטת הביניים של בית משפט קמא, בחן בית המשפט בכובד ראש את הטענות והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ביחס לדין החל. בית המשפט הדגיש כי התערבות ערעורית בהחלטות ביניים היא נדירה ושמורה בדרך כלל למקרים בהם החלטה פוגעת באופן מהותי בזכויותיו של בעל דין או גורמת לפגיעה משמעותית. צוין, כי החלטות בדבר הפקדת ערבות להוצאות הן פרוצדורליות ונתונות בדרך כלל לשיקול דעתו של בית משפט קמא, ועל כן בדרך כלל אינן מצדיקות התערבות בערעור. תקנה 157(א) מאפשרת לבית המשפט לדרוש ערבויות להגנה על נתבעים מפני תביעות סרק ולהבטחת החזר הוצאות משפט. בית המשפט בחן את מצבו הכלכלי של המבקש, שהיה שקוע בחובות כבדים, וציין כי למרות קשיים כלכליים, המבקש נקלע להליכים משפטיים רבים. הדבר הצביע הן על שימוש לרעה פוטנציאלי בהליכים משפטיים והן על חוסר נכונות להסדיר חובות. עוד הכיר בית המשפט בכך שדרישת ערבות אינה שקולה להעדפת נושה, שכן לא היה חוב למשיב בשלב זה, והמשיב לא הוכר רשמית כנושה. טענותיו של המבקש כי הצלחתו בתביעה הייתה ודאית עמדו בסתירה לראיות עובדתיות של דברי לשון הרע קודמים. משכך, לא מצא בית המשפט עילה משכנעת להתערב בהחלטת הביניים של בית משפט קמא ודחה את הבקשה, תוך שהוא מורה למבקש לשלם שכר טרחת עורך דין ולהפקיד את הערבות הנדרשת עד ליום 5.7.2022.