ת"א 1486/02

תקציר

בעל נכס מושכר תובע את השוכר, אור גיל חממות בע"מ, ואת אחד מבעלי המניות והמנהלים בה, בגין דמי שכירות שלא שולמו והפרשי תעריפים הנובעים מהסכם שכירות משנת 1999. השוכר מכחיש את החוב וטוען כי חברה אחרת, אור גיל דרו טכנולוגיה בע"מ, הייתה השוכרת בפועל. עוד טוענים הנתבעים כי התובע חייב להם כספים, אותם יש לנכות מכל סכום שנפסק לתובע. השופט מצדד בתובע, ומוצא את גרסתו לאירועים אמינה יותר. השופטת מציינת כי הסכם השכירות קובע כי כל שינוי חייב להיעשות בכתב, וטענת התובעת כי לא היו שינויים בעל פה משכנעת יותר. זאת ועוד, גרסת התובע נתמכת בכך שהנתבעים נמנעו מלזמן עד רלוונטי, גד וייזר, שהיה מנהל בחברת אור גיל דרו טכנולוגיה בע"מ. השופטת דוחה גם את טענת הקיזוז של הנתבעים, שכן החוב הנטען שנוי במחלוקת ודורש חקירה נוספת. כתוצאה מכך, השופט פוסק לטובת התובע ומורה לנתבעים לשלם את הסכום הנתבע בסך 87,679 ₪, בצירוף ריבית והוצאות משפט. הסכום ישולם ביחד ולחוד על ידי אור גיל חממות בע"מ והנתבעת היחידה.