עמ"ת 9646-10-06

תקציר

פסק הדין ניתן בתגובה לערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו לעצור שני מערערים עד תום ההליכים נגדם. המערערים נעצרו לאחר אירוע אלים בו תקפו שוטרים שהגיעו לביתם לערוך חיפוש. בית משפט קמא מצא לנכון לעצור את המערערים בשל הראיות המוצקות לכאורה נגדם והסכנה שנשקפה מהם למשטרה. הערעור נדחה מאחר שהשופט לא מצא טעם בטענות המערער. השופט אישר את החלטת בית משפט קמא, והסכים כי קיימות די ראיות כדי להרשיע את המערערים וכי נשקפת סכנה ממשית להתנהגותם האלימה. יתר על כן, השופט קבע כי בית המשפט קמא שקל כראוי את האפשרות של חלופת מעצר והגיע למסקנה סבירה כי לא קיימת אפשרות מתאימה. גם עברם הפלילי של המערערים, לרבות עבירות אלימות, נלקח בחשבון. בנוסף, דחתה השופטת את טענת המערער בדבר חיפוש ומעצר שלא כדין, וקבעה כי היא התבססה על מידע מודיעיני מוסמך. לבסוף, קבע השופט כי בית משפט קמא לא שגה בכך שלא שקל תצהירים שהציגה ההגנה, שכן ראיות אלה אינן קבילות בשלב זה של ההליך. משכך, הערעור נדחה, וצו המעצר נותר בעינו.