בש"פ 2008/10

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשחרר את המשיב, שהואשם בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר ושיבוש הליכי משפט, למעצר בתנאים מגבילים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיב לחלופת מעצר, חרף היעדר המלצה ברורה של שירות המבחן, בשל עברו הנקי של המשיב, גילו הצעיר ואורח חייו הנורמטיבי. המדינה טענה כי שגה בית משפט קמא בכך שלא נתן משקל מספק למעורבותו העמוקה הנטענת של המשיב בסחר בסמים ולספקות שהביע שירות המבחן באשר ליעילותה של החלופה המוצעת. עם זאת, ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את נסיבות המקרה ובהתחשב בכמות הגדולה של הסמים המעורבים, החליטה שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא, אם כי החמירה את תנאי השחרור. המשיב הושם במעצר בית מלא, תחת פיקוח אלקטרוני ונדרש להפקיד פיקדון כספי גבוה יותר. בית המשפט אף הורה על מסירת דרכונו של המשיב ואסר עליו לצאת מהארץ. ערכאת הערעור הדגישה את חשיבותן של הערכות פרטניות במקרים כאלה ואת הפוטנציאל לחריגים לכלל המעצר בעבירות סמים.