בש"א 185286/03

תקציר

המבקשים, בעלי דירות בבניין מגורים בתל אביב, ביקשו למנוע מהמשיבים 1 ו-2 לפתוח מתחם אוכל בחנות הממוקמת בבניין ללא רישיון. המבקשים טענו כי למשיבים לא היה רישיון תקף לפי חוק רישוי עסקים וכי החנות לא עמדה בתנאים הנדרשים. המשיב מס' 1 היה הבעלים של החנות והמשיב מס' 2 התכוון להשכיר אותה לצורך הפעלת עסק מזון. העירייה, המשיבה מס' 3, אישרה כי החנות אינה עומדת בדרישות לרישיון בית אוכל ותמכה בבקשת המבקשים לצו מניעה. בית המשפט בחן את הבקשה לצו מניעה זמני, בהתחשב בעוצמת טענת המבקשים ובנזק הפוטנציאלי שייגרם למשיבים אם הבקשה תיענה. נמצא כי המבקשים לא הציגו ראיות מספיקות לכך שעיסוקם של המשיבים יגרום למבקשים מטרד פרטני, אולם היעדר רישיון תקף לפי חוק רישוי עסקים היה עניין מהותי יותר. החוק מחייב רישיון לכל עסק מזון, והמשיבים פתחו את מתחם המזון מבלי לקבל רישיון. הדבר מהווה הפרת חובה חקוקה ומהווה הפרה של חוק רישוי עסקים. משכך, נעתר בית המשפט באופן חלקי לבקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני, המורה למשיבים 1 ו-2 שלא לפתוח כל עסק או מסעדה בחנות ללא רישיון כדין מטעם העירייה. צו זה הותנה בכך שהמבקשים יספקו ערובות מתאימות לפיצוי המשיבים בגין כל נזק שייגרם כתוצאה מצו המניעה. בית המשפט בחר שלא להטיל על המשיבים הוצאות, שכן המבקשים לא גילו כי בחנות פעל בית אוכל במשך שנים רבות מבלי שנקטו נגדם צעדים משפטיים. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.