רע"פ 226/17

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט מתייחס לבקשת רשות ערעור בערכאה השלישית, ומדגיש כי חופשה כזו ניתנת רק בנסיבות חריגות הכרוכות בשאלות משפטיות משמעותיות, סוגיות ציבוריות רחבות היקף או עיוות דין מהותי פוטנציאלי. לאחר עיון בבקשה, קובע בית המשפט כי המקרה אינו עומד באמות מידה אלה, שכן הוא מתמקד אך ורק בחומרת העונש שהטיל עליו בית משפט השלום, פסק דין שאושר על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט מדגיש כי בקשות הנוגעות לחומרת העונש אינן מצדיקות בדרך כלל ערעור, אלא אם קיימת חריגה מהותית מהעונשים המקובלים בעבירות דומות, דבר שאינו ניכר במקרה זה. נראה כי הבקשה חוזרת על טענות קודמות שנדחו על ידי בית המשפט המחוזי, והופכת אותה לניסיון בלתי מוצדק לשנות את תוצאת הערעור. יש לציין כי גזר הדין הראשוני שקל את נסיבותיו האישיות של המבקש ואת המלצת שירות המבחן לעבודות שירות, אם כי בית המשפט לא היה מחויב לפעול לפיו. פסק הדין קובע כי העונש הוגן ודוחה את בקשת רשות הערעור. המבקש הונחה להתייצב לריצוי העונש ביום 19.4.2017, בתיאום עם שירות בתי הסוהר.