ת"א 6883-03-10

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב סכסוך בנוגע לחלקת אדמה שנתרמה לעמותה על ידי אישה בשם פאטמה קעדאן בשנת 1989, מתוך כוונה להקים ווקף, הקדש דתי. התובע, שטען כי ידע את רצונו של המנוח, טען כי אין להשתמש בקרקע לצרכים פרטיים וביקש להקים את הווקף. עם זאת, הנתבעים מכרו חלקים מהמקרקעין לצדדים שלישיים לצורך בנייה פרטית, דבר שהתובע טען כנגדו. היו גם טענות נגדיות של רשלנות ונזיקין נגישים נגד התובע. פסק הדין דוחה את טענות התובע במלואן, בשל אי הבאת ראיות מספיקות התומכות בפרשנותו לכוונותיו של המנוח. בית המשפט מטיל ספק באמיתות התצהיר עליו חתומה המנוחה, ומציין כי היא אינה יודעת קרוא וכתוב והמסמך הוכן על ידי עורך דין. על פי הראיות שהוצגו, הקרקע לא שימשה כהקדש, וחלק ניכר ממנה נמכר לטובת בנייה פרטית למגורים, שלא הוסתרה מהציבור. יתרה מכך, השופטת מציינת כי עדותו של התובע הכילה סתירות ולא הציגה עדים מלבדו, מה שהותיר את טענותיו ללא תימוכין. נטל ההוכחה מוטל על התובע, ובית המשפט אינו משוכנע כי המנוח התכוון להקים ווקף או כי העמותה לא השתמשה בכספים לפעילותה. באשר לתביעה שכנגד, בית המשפט אינו מוצא עילה לרשלנות או עוולה נגישה, שכן טענות התובע לא היו חסרות בסיס. עם זאת, התובע חויב לשלם לכל אחד מהנתבעים שכר טרחת עורך דין והוצאות, בסכום הנע בין 7,500 ל-15,000 ₪, בשל אי הוכחת טענותיו. ההחלטה מתקבלת לטובת הנתבעים, והתובע נדחה בקשתו להקים את הווקף. גם הזכות לערער על פסק הדין מפורטת, עם מועד אחרון של 45 יום.