פש"ר 3094/06

תקציר

המערער, בנק, מערער על החלטת המשיב, מנהל מיוחד, לדחות את בקשתם להארכה להגשת תביעת חוב נגד אברהם כהן, החייב, בסכום של 6,532,602 ₪ בתוספת ריבית. תביעת החוב הוגשה עשרה וחצי חודשים לאחר שהוצא צו כינוס נכסים נגד החייב. המנהל המיוחד אישר בעבר שמונה מתוך עשרים תביעות חוב אחרות. הבנק טען כי החייב הטעה את נציגיהם בכך שלא גילה כי הוא נמצא תחת צו כינוס נכסים והמשיך לנהל עימם משא ומתן במסגרת הליכי הגישור. בתוך כך, טען החייב כי הודיע לנציגי הבנק על הליכי פשיטת הרגל. המנהל המיוחד ביסס את החלטתו על כך שהבנק לא עקב אחר ההליכים ולא עמד במועד האחרון להגשת תביעת החוב, וכי החייב צירף הוכחות להליכי פשיטת הרגל בבקשה קודמת. השופט קבע כי החלטת המנהל המיוחד פגומה שכן הוא לא הכריע בשאלה העובדתית האם החייב הודיע לבנק במהלך הגישור על הליך פשיטת הרגל שלו. המנהל הונחה לשקול מחדש את הבקשה להארכה ולהכריע בשאלה העובדתית, תוך מתן לה משקל ראוי בהחלטתו הסופית, אשר יש להביא לידיעת תום הלב (או היעדרו) של החייב. השופט הדגיש כי בעוד הכלל הוא להקפיד על המועדים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל ובתקנותיה, ניתן לחרוג במקרה זה בשל הנסיבות שבמחלוקת.