עב"ל 327/03

תקציר

בערעור זה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, הנובעת מפסק דינה של ועדת הערר לנכות כללית מיום 7.3.2002, מערער המערער על קביעת דרגת הנכות שלו. בעבר, ועדה רפואית לעררים קבעה את נכותו על 60%, וייחסה אותה למספר ליקויים: 30% לדלקת ושט בינונית, 20% לאסתמה, 10% לחרדה והגבלות בתנועות עמוד השדרה כל אחת על 10%. תפקידה של הוועדה היה להעריך את השפעתם של תנאים אלה על כושר עבודתו, דבר שהיא לא הצליחה להצדיק כראוי, והסתפקה במסקנה כי התובע יכול לעבוד במשרה מלאה בתפקידים הדורשים מאמץ פיזי מינימלי, כגון אריזה ומיון. היעדר הנמקה מפורטת זה הוא בעייתי, שכן הוא מפשט יתר על המידה את ההערכה הדקדקנית הדרושה לקביעת אי כושר עבודה. על פי ההנחיות החוקיות, על הוועדה לשקול כיצד הליקויים שלו משפיעים על יכולתו לחזור לעבודה קודמת או להסתגל לתפקידים חדשים התואמים את יכולותיו. ההערכה צריכה להתחיל ברמת הליקוי האובייקטיבית, ולאחר מכן לקחת בחשבון גורמים אישיים כמו גיל, השכלה ומיומנויות, אשר נבדלים בהשפעתם בהתאם לסוג העבודה. במהלך הערר הסכימו הצדדים כי יש להחזיר את התיק לוועדה לבחינה מחודשת, תוך הנחיה ברורה לבחון מחדש את דרגת אי הכושר בהתחשב בהנחיות אלה. כמו כן, חויב המוסד לפצות את המערערת ב-3,000 ₪, בתוספת מע"מ, בגין הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין. החלטה זו ניתנה ביום 15.4.2004, ללא נוכחות הצדדים המעורבים.