ת"א 45028-01-21

תקציר

השופטת החליטה כי תביעת התובעים לפיצוי מהנתבעת בגין איחור במסירת דירתם תתקבל בחלקה. המועד החוזי למסירת הדירה נקבע ליום 18/11/17, והתובעים זכאים לפיצוי בגין האיחור במסירה בתקופה הראשונה, שנמשך ממועד זה ועד לחתימת פרוטוקול המסירה ביום 29/10/18. תקופה זו נמשכה עשרה חודשים ועשרה ימים, ועל פי חוק מכר דירות, התובעים זכאים לפיצוי ללא הוכחת נזק. החוק קובע כי אם דירה לא נמסרה תוך שישים יום מיום החוזה, זכאי הרוכש לפיצוי בגין כל חודש או חלק ממנו מאותו מועד ועד למסירת הדירה, בשיעור הגבוה יותר של הסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר או סכום מסוים כפול 1.5 עבור שמונת החודשים הראשונים, והוכפל ב-1.25 לאחר מכן. השופטת קבעה כי דמי השכירות החודשיים המתאימים עומדים על 5,500 שקל, ולכן התובעים חייבים 66,000 שקל עבור שמונת החודשים הראשונים ו-75,625 שקל עבור 11 החודשים הנותרים, ובסך הכל 141,625 שקל. סכום זה ישולם בהפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום הגשת התביעה (24/01/2021). התובעים תבעו גם פיצוי בגין עוגמת נפש, אולם השופטת קבעה כי הם אינם זכאים לכך שכן כבר קיבלו פיצוי סטטוטורי. בנוסף, דחתה השופטת את תביעת הנתבעת לניכוי עלות צריכת החשמל של התובעים, שכן לא הייתה מסירת חזקה בתקופה הרלוונטית. הנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת התביעה, שכר טרחת שמאי ושכ"ט עורך דין בסך 15,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.