בש"א 7876/00

תקציר

המבקשת, מנויה במספר ספריות ציבוריות באשקלון, הגישה בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית בעניין מתן שירותי ספריות ציבוריות ללא תשלום כאמור בסעיף 7 לחוק הספריות הציבוריות. המבקשת טענה כי שילמה דמי מנוי שנתיים במשך שנים רבות ורצתה להחזיר את התשלומים ולקבל שירותים בחינם. עיריית אשקלון, כמשיבה, טענה כי רק ספרייה אחת הוכרה כספרייה ציבורית ולכן שאר הספריות אינן כפופות לחוק. בנוסף, טען המשיב כי אין לבסס את טענת המבקש על חוק הגנת הצרכן אלא על תקנה 29 לתקשי"ר, שכן הספריות מספקות שירותים באופן שאינו מסחרי. השופט הסכים כי התביעה צריכה להתבסס על תקנה 29 ולא על חוק הגנת הצרכן. עוד קבע השופט כי המבקש הוא נציג הולם של הקוראים בספריית בית עלי, הספרייה הציבורית היחידה בעיר, וכי התביעה יכולה להתנהל בשם כלל הקוראים בספרייה זו. עם זאת, השופט סירב לאשר את הבקשה לתביעה הייצוגית. זאת משום שהמדינה לא השתתפה במימון הספריות הציבוריות, דבר שהיה מרכיב מרכזי במתן שירותי ספרייה בחינם לפי חוק הספריות. יתר על כן, סביר להניח שהתשלומים ששילמו הקוראים היו תרומות ולא דמי חובה, והמבקש יתקשה להוכיח שהקוראים הבינו שהתשלומים הם חובה. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי לפני שהממשלה תרמה להוצאות הספרייה, לא היה בסיס לאישור התובענה הייצוגית ודחה את הבקשה.