ע"פ 34307-12-10

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה שהרשיע את המערער במעשה מגונה בפומבי כפי שהואשם בכתב האישום. המערער הודה בעובדות כתב האישום אך ביקש להימנע מהרשעה. פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר התבסס על תסקיר שירות המבחן למבוגרים שהמליץ על הרשעה. סנגורו של המערער טען כי ההרשעה תגרום לו נזק בלתי הפיך, שכן היא תוביל לשלילת רישיונו להחזקת נשק ארגוני ולפיטוריו מעבודתו הביטחונית. כמו כן, למערער אין עבר פלילי, הוא גדל במשפחה נורמטיבית, והוא סובל מהיפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז. ההגנה הדגישה גם את שיתוף הפעולה המלא של המערער עם שירות המבחן ואת נכונותו להשתתף בהליך הטיפולי. מנגד, הדגיש המשיב את חומרת העבירה ואת הצורך בהרתעה. עם זאת, השופט עודד גרשון מצא כי החלטת הערכאה הנמוכה אינה מנומקת דיה והסכים עם טענות המערער. גרשון סבר כי האינטרס הציבורי במקרה זה אינו גובר על האינטרס האישי של המערער, ועל כן יש לקבל את הערעור. פסק הדין וגזר הדין של הערכאה הנמוכה יותר בטלים. תחת זאת, נקבע כי המערער ביצע את העבירה מבלי שהורשע, הושם בפיקוח שירות המבחן, ונדרש להמשיך ולהשתתף בקבוצה טיפולית. כן הונחה שירות המבחן להכין תכנית לשירות לתועלת הציבור של המערער.