ע"א 11344/07

תקציר

הערעור מוגש על ידי אסתר אסרף על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, אשר דחה את תביעתה כנגד עו"ד משה מימרן, להשבת סכום של 50,000$, אשר לטענת המערערת קיבל המשיב ממכירת דירתה, ואשר נועדו לרכוש עבורה דירה נוספת, אך הועברו על ידי המשיב לחשבון של חברה, שבו יש למשיב מניות בשיעור של 10%, ומניות בנו של המערער, מיכאל אסרף, בשיעור גבוה בהרבה (למעלה ממחצית). העובדות אינן שנויות במחלוקת: המשיב קיבל את הכסף ממכירת הדירה, שהייתה שייכת למערערת, והיה עליו לחלק אותה על פי הסכם חלוקה שנחתם בין הצדדים. המחלוקת נסובה סביב השאלה האם פעל המשיב בניגוד לחובות הנאמנות שהוטלו עליו, עת העביר את הכספים לחשבון החברה, והאם קיבל את הוראות המערער לעשות כן. בית משפט קמא קבע, כי קרוב לוודאי שהמשיבה לא קיבלה את הנחיותיה של המערערת, וכי הוא פעל אך ורק על פי הנחיות בנה, ששימש נציגה ומוציאה לפועל בענייניה. הרכב הרוב, השופט צבי סגל והשופט יורם נועם, קיבל את הערעור, וקבע כי המשיב החזיק את כספי המערער בנאמנות, וכי הפר את חובות הנאמנות שלו כאשר העביר את הכספים לחשבון החברה, מבלי לקבל את הוראות המערער, ונוכח ניגוד העניינים הגלום בהעברה זו. השופט משה דרורי הוסיף כי המשיב הפר גם את חובותיו כעורך דין, וכי העברת הכספים לחברה היוותה ניגוד עניינים, האסור על פי דין. אשר על כן, הורה בית המשפט למשיבה לשלם למערערת סך של 170,000 ₪, שהוא שווי הסכום האמור בשקלים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.6.97 (מועד העברת הכסף לחברה), ועד למועד התשלום בפועל, וכן הוצאות המערערת בשני המקרים, שכר טרחת עורך דין, הפרשי הצמדה וריבית. השופט משה דרורי הוסיף גם הוא נימה אישית, בה הביע את תחושותיו הקשות כלפי המשיב והדגיש את הצורך להעביר מסר חינוכי ומסר מרתיע לעורכי הדין המחזיקים בכספי נאמנות.