רע"א 10085/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על סיווגו של הליך משפטי והליך הערעור שלאחריו. התיק נסוב סביב תפיסת מסמכים מביתו של המבקש לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], וערעור שהגיש המבקש לאחר מכן להחזרת המסמכים שנתפסו. הערעור התקבל בחלקו, כאשר חלק מהמסמכים היו אמורים להיות מוחזרים למבקש, אך המבקש טען כי הצו לא קוים. הדבר הוביל לכך שהמבקש הגיש בקשה לביזיון בית המשפט נגד המשיבים. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את הבקשה וחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה. השאלה העיקרית היא האם אופיו של ההליך הוא אזרחי או פלילי, והוא הקובע את הליך הערעור. על בית המשפט לבחון את נסיבות המקרה כדי לקבוע את מהות ההליך. במקרה זה, מאחר שהמסמכים נתפסו מכוח סמכויות שהוענקו למשטרה בהליך פלילי, ומאחר שהרשויות אינן מחזיקות במסמכים על בסיס זכויות אזרח כלשהן, ההליך העיקרי מסווג כפלילי באופיו. מכאן עולה השאלה השנייה בדבר הדרך הראויה לערער על דחיית בקשה לביזיון בית המשפט שהוגשה במסגרת הליך פלילי. פקודת סדר הדין הפלילי שותקת בעניין זה, אך חוק בתי המשפט מספק תובנה מסוימת. על פי סעיף 41(א) לחוק בתי המשפט, פסק דין של בית משפט מחוזי של ערכאה ראשונה בהליך פלילי ניתן לערעור לבית המשפט העליון. עם זאת, סעיף 41(ב) לאותו חוק מתייחס ל"החלטה אחרת" בעניין אזרחי. בית המשפט מפרש החלטה הדוחה בקשה לביזיון בית המשפט כ"פסק דין" כמשמעותו בסעיף 41(א) לחוק בתי המשפט. המשמעות היא שהמבקש יכול לערער על ההחלטה בהליך פלילי ללא צורך ברשות. בנוסף, בהינתן שמדובר בהחלטת ביניים במהותה, יידון הערעור בפני שופט יחיד, כאמור בסעיף 26(3) לחוק בתי המשפט. המבקש נדרש להגיש ערעור פלילי תוך 10 ימים מיום מתן פסק הדין, והתיק יועבר להכרעת שופט יחיד. לבסוף, פסק הדין מייתר את בקשתו החלופית של המבקש לפטור מתשלום אגרות והפקדת ערבות. מומלץ למבקש למלא אחר דרישות פקודת ביזיון בית המשפט כדי להימנע מתשלום אגרות כלשהן.