ע"א 1399/05

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך על החזקה בנכס בחיפה בין אישה, המכונה המערערת, לבין המשיב, המנהל את הנכס. אמו של המערער התגוררה בנכס עד לפטירתה בשנת 1994, והמערערת טענה כי יש לה זכות להחזיק בנכס כדיירת מוגנת. עם זאת, המשיב טען כי החזקתה של המערערת בנכס הייתה שלא כדין, שכן היא פלשה אליו לאחר מות אמה ורק לעיתים התגוררה בו, בעת שהייתה בעלת בית מגורים אחר בכרמיאל. בית משפט קמא הסכים עם המשיב והורה על פינוי המערערת, מה שהוביל לערעור הנוכחי. אחת הטענות המרכזיות שהעלתה המערערת הייתה כי הדירה בכרמיאל נכפתה עליה על ידי מעסיקה, משרד החינוך, ואינה מקום מגוריה הקבוע. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת החזיקה בדירה בכרמיאל מספר שנים ואף ניסתה לרכוש אותה, דבר המעיד על כך שמדובר במקום מגוריה הקבוע. בנוסף, קבע בית המשפט כי המערערת לא התגוררה בנכס שבמחלוקת במשך ששת החודשים שקדמו לפטירת אמה וכי הייתה לה דירה אחרת באותה עת, דבר הפוסל אותה מההגנות שמקנה חוק הגנת הדייר. ככלל, קבע בית המשפט כי זכותו של המשיב לפנות את המערער, וחרף סתירות מסוימות בראיות, אושרו ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. לבסוף, הסכים בית המשפט גם עם החלטת בית משפט קמא לקבוע את דמי השימוש בנכס על 900 ₪ לחודש, בשל מצבו הרעוע. השופט שיף והשופט דר הסכימו עם ההחלטה לדחות את הערעור.