ע"א 2406/03

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את בקשת המערערים למתן פסק דין הצהרתי לפיו על הבנק המשיב לכבד את כתבי הערבות שהונפקו להם לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ד-1974. המערערים רכשו בית מחברת בנייה שהייתה אמורה לבנות אותו במסגרת פרויקט עין חמד. הבנק המשיב שימש כבנק המלווה של הפרויקט ומסר למערערים כתבי ערבות. הבית נמסר לידי המערערים בשנת 1999, אך בעקבות זאת הוציא בית משפט השלום בירושלים צו המונע שימוש למגורים בבית. לאחר מכן עתרו המערערים לבית המשפט המחוזי בבקשה לכבד את כתבי הערבות שהנפיק הבנק. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, מה שהוביל לערעור הנוכחי. הערעור מתמקד בפרשנות התנאים למימוש הערבויות לפי סעיף 2(1) לחוק המכר, ובפרט בשאלה האם נמנע מהמערערים לקבל את הזכויות שהובטחו להם על פי חוזה המכר, ובשאלת פקיעת הערבויות. בית המשפט מגיע למסקנה כי גם אם ניתן היה לראות באיסור השימוש למגורים אי התאמה חמורה, הרי שאחת החלופות בתנאי השני לא חלה, ולא היה קשר סיבתי בין מצבה של החברה לבין התנאי הראשון. יתר על כן, הערבויות פקעו לאחר המרתן לבטוחות קנייניות. לפיכך הערעור נדחה, אם כי אין בכך כדי למנוע מהמערערים לתבוע את הבנק בעילות אחרות בתובענה נפרדת, שכבר הגישו.