ת"א 1996/08

תקציר

השופט פותח בהדגשת החשיבות של בחינה מדוקדקת של כל תביעה לגופה בטרם דחייתה, שכן הגישה לערכאות היא זכות יסוד. התובעים במקרה זה לא ציינו את מקור זכותם לפירעון מהנתבע, ועל כן על השופט לשקול היטב את הטענות השונות. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי עיזבון המנוח, נדחית משום שעילת התביעה של העיזבון כנגד הנתבע קמה לאחר מות המנוח, בעוד הרשלנות המשפטית של הנתבע טרם באה לעולם. כמו כן, לתביעה כזו יש לצרף מסמכים המוכיחים את זכותם החוקית של התובעים להגיש את התביעה האמורה, דבר שלא סופק במקרה זה. גם התביעה השנייה, מצד התלויים במנוח, נדחית. תביעתם של התובעים הקטינים נדחית משום שעילת התביעה שלהם נגד המעוול המקורי טרם מוצתה, ולכן הם אינם יכולים לתבוע נתבע אחר. עם זאת, תביעת התובע הראשון לא תידחה בעילה של התיישנות, שכן מחדלו הנטען של הנתבע מנע מהתובע להגיש תביעה נגד המעוול. השופט מגיע למסקנה כי תביעת התובעים כיורשים נדחית מחוסר עילה, בעוד שתביעת התובע הראשון עומדת בעינה. תביעתם של התובעים הקטינים נדחית מחוסר עילה ויכולתם לתבוע את המעוול המקורי.