ת"פ 482/08

תקציר

גזר הדין מתייחס לשני נאשמים שהואשמו במספר עבירות הקשורות לניסיון פגיעה בגן לאומי באשקלון. הסעיף הראשון הטיל עליהם לשנות את פני הקרקע בגן לאומי, דבר המנוגד לחוק הגנים הלאומיים. בית המשפט מצא את הנאשמים אשמים בסעיף זה, שכן מעשיהם של יישור דיונות וחפירת בורות ספיגה היוו שינוי תוואי שטח. הנתבעים טענו כי נאלצו לפעול כפי שפעלו בשל רשלנות הרשויות, אך השופט דחה טענה זו וקבע כי הנתבעים יכלו לבקש היתר לביצוע העבודה ולא עשו זאת. לפיכך קבע השופט כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשמים ניסו לפגוע בגן הלאומי. האישומים השני והשלישי, הפרעה למפקח ואי ציות להוראות פקח, טופלו באופן שונה עבור כל נאשם. בית המשפט זיכה את הנאשם הראשון מהאישומים הללו, אך הנאשם השני הורשע בהפרעה לפקח, בניגוד לחוק העזר לגנים לאומיים. השופט קבע כי מעשיו של הנאשם השני בכך שהורה לנהג המחפרון שלא לדבר עם הפקח מהווים שיבוש הליכי משפט. עם זאת, הנאשם השני זוכה מאי-ציות להוראות הפקח, שכן התביעה לא הצליחה להוכיח אילו פקודות ניתנו ולא נשמעו להוראות. בסך הכל, השופט הרשיע את הנאשם הראשון באישום הראשון וזיכה אותו מהאישומים השני והשלישי. הנאשם השני הורשע באישום הראשון והשני אך זוכה מהאישום השלישי. השופט הדגיש את חשיבות ההגנה על ערכי הטבע וקבע כי מעשיהם של הנאשמים לא היו מוצדקים, שכן היו להם דרכים אחרות ללכת בהן. פסק הדין, שהוקרא בנוכחות הצדדים ב-15 במרץ 2011, משקף את החלטת בית המשפט לשמור על החוק ולשמור על הסביבה, ומעביר מסר לפיו לא נסבול פגיעה בשמורות טבע.