ע"פ 799/19

תקציר

הערעור בתיק זה נדחה לאחר בחינה מעמיקה של החומרים והטענות. בית המשפט שב והדגיש כי ערכאת ערעור צריכה להתערב בחומרת העונש רק במקרים חריגים שבהם נפלה טעות מהותית או חריגה משמעותית מנורמות הענישה שנקבעו. עניינו של המערער לא עמד בקריטריונים אלה. המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה, עבירת אלימות שהוכרה על ידי בית המשפט בשל השפעתה הקשה על ערכים מוגנים כמו שלמות הגוף והשכל. בית המשפט הדגיש את מגמת העלייה של החמרת הענישה בעבירות אלימות, במיוחד במקרים חמורים מסוג זה. מדובר במעשה אלימות חמור במיוחד בשעת לילה מאוחרת, כאשר המערער, לאחר שצרך אלכוהול, תקף את המתלונן ללא התגרות והמשיך בתקיפה גם לאחר שהקורבן היה מחוסר הכרה. בית המשפט המחוזי שקל את כל הגורמים המקלים, כגון קבלת האחריות של המערער ונכונותו לעבור טיפול, אך ציין כי עברו הפלילי, לרבות הרשעות קודמות, מצביע על דפוס התנהגות אלים ולא על אירוע בודד. הסתמכותו של המערער על שכרות כנסיבה מקלה נדחתה, שכן שכרות מרצון אינה יכולה להפחית מאחריות פלילית. גם ההבחנה שניסה המערער לעשות עם פסקי דין אחרים נמצאה בלתי רלוונטית. בסופו של דבר, העונש שהוטל תואם את חומרת העבירה ומשקף נורמות ענישה במקרים דומים, תוך שלילת הצורך בשינוי על ידי ערכאת הערעור. על פסק הדין הסכימו השופט מ' מזוז וסגן הנשיא, שאישר את דחיית הערעור.