מ"ת 58276-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **נושא הדיון:** בקשה לעיון חוזר במעצר עד תום ההליכים, בעקבות חלוף זמן מעצר וטענות ל"כרסום" בראיות. **רקע עובדתי:** המבקש נאשם בנשיאה והובלת נשק (רימון יד נפיץ) והפרעה לשוטר. על פי הנטען, נמלט מהמחסום המשטרתי, זרק את הרימון, וניסה להימלט רגלית. הוגש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, שהתקבלה בהתבסס על עברו הפלילי המכביד, היעדר נסיבות חריגות, ונקודת המוצא של מעצר בעבירות נשק. ערר לבית המשפט העליון נדחה. **התפתחות ההליכים והבקשות:** 1. **בקשה לעיון חוזר (28.01.2026):** הוגשה על ידי הסנגורית לאחר 8 חודשי מעצר, בטענה לחלוף זמן ולקביעת מועדי הוכחות רחוקים. המדינה טענה כי מסוכנות המבקש נותרה בעינה. 2. **דחיות דיונים:** מספר דיונים בבקשה לעיון חוזר נדחו, בין היתר בשל המצב הביטחוני. 3. **בקשה לביטול דיון וקביעת דיון חדש (19.04.2026):** התבססה על החלטת בית המשפט העליון (כב' השופט שטיין) לפיה לפני הארכת המעצר הבאה (25.06.2026) יועבר המבקש למעצר בפיקוח אלקטרוני, בכפוף לתנאים שיקבע בית המשפט המחוזי. 4. **בקשה לעריכת חוות דעת פקא"ל (20.05.2026):** הסנגורית עתרה להורות על עריכת חוות דעת לפיקוח אלקטרוני, בטענה שזה מתחייב מהחלטת כב' השופט שטיין. בית המשפט דחה בקשה זו, והבהיר כי יש לקיים דיון לגופו של עניין, וכי החלטת השופט שטיין היא לבחינת *אפשרות* ולא הוראה מחייבת להעברה לפיקוח אלקטרוני. 5. **דיון במעמד הצדדים (04.06.2026):** * **טענת הסנגורית:** פרשנותה להחלטת השופט שטיין היא העברה לפיקוח אלקטרוני, ללא קשר לכרסום בראיות, בשל חלוף זמן מעצר (כשנה) וצפי לדיונים ארוכים. בנוסף, טענה ל"כרסום" בראיות, תוך פירוט סתירות בין עדות השוטרים (אדיר ומשה), טענות להעלמת מידע מדוחות פעולה, זיוף זירה, ותיאום עדויות. * **טענת המדינה:** החלטת השופט שטיין היא לבחינת אפשרות, לא הוראה. יש לדון על פי עילות סעיף 52 לחסד"פ. בנוגע לטענות הכרסום, טענה כי אינן בגדר מידע חדש, אינן משנות מהותית את התמונה הראייתית, ואינן מגיעות כדי "הפיכת קערה על פיה". סרטון מצלמת הגוף מראה את המבקש זורק השקית ואת הזזתה רק בשלב מאוחר יותר. מהימנות העדים תיבחן בבית המשפט הדן בתיק העיקרי. **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה:** 1. **הלכת זאדה וכרסום ראייתי:** ההחלטה חוזרת על ההלכה הפסוקה לגבי תנאי ההצלחה בטענת כרסום ראייתי במסגרת בקשה לעיון חוזר. נקבע כי נדרש "שינוי דרמטי במערכת ראיות התביעה, ועל כרסום מהותי ומשמעותי בה עד כדי הטיית הכף לזכות הנאשם באופן שהסיכויים לזיכויו עולים על הסיכויים להרשעתו... צריך להיות בשינוי שחל, כדי להפוך את הקערה על פיה." (סעיף 14). 2. **בחינת ראיות בשלב המעצר:** הובהר כי בשלב המעצר, די בקיומן של ראיות לכאורה. בית המשפט אינו נזקק למהימנות הראיות ומשקלן, אלא אם מדובר ב"פרכות מהותיות וגלויות לעין". (סעיף 14). 3. **פרשנות החלטת בית המשפט העליון:** בית המשפט המחוזי מתמודד עם פרשנויות שונות להחלטת בית המשפט העליון (כב' השופט שטיין). הוא מבהיר שוב ושוב כי ההחלטה מהווה בחינת *אפשרות* למעצר בפיקוח אלקטרוני, ולא הוראה מחייבת. ההחלטה אף מציינת שגם בבית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, נועם סולברג) לא הסכימו עם הפרשנות של הסנגורית (סעיף 16). זהו חידוש חשוב המדגים את הצורך בפרשנות מדויקת של החלטות שיפוטיות, ובפרט של ערכאות גבוהות, והימנעות מהסקת מסקנות מרחיקות לכת מהוראות שאינן קובעות באופן חד משמעי. 4. **מעמד התסקיר:** בהחלטה זו, על אף שהטענות לכרסום ראייתי נדחו, ובמיוחד כאשר נקודת המוצא היא מעצר עד תום ההליכים בעבירות נשק, נעתר בית המשפט לבקשת תסקיר מעצר. זוהי התפתחות משמעותית (סעיף 20). הדבר מצביע על מודעות לחלוף זמן המעצר, ועל רצון לבחון חלופות מעצר באופן מעמיק, גם אם טענות הכרסום עצמן לא הוכרו ככאלה המצדיקות שחרור מיידי. קבלת תסקיר מעצר, גם כאשר עילות המעצר בעינן, יכולה להעיד על נכונות לבחון חלופות, ועל ניסיון לאזן בין הצורך בהגנה על הציבור לבין זכויות הנאשם, במיוחד כאשר ההליכים מתמשכים. 5. **מגבלות תפקידו של בית המשפט בבקשה לעיון חוזר:** ההחלטה מדגישה כי בחינת מהימנות העדים והתרשמות מהם שמורה למותב הדן בתיק העיקרי. בית המשפט בבקשת עיון חוזר אינו מחליף את בית המשפט הדן בהליך העיקרי (סעיפים 11, 15). זהו עקרון יסוד המבטיח את יעילות ההליך ואת ריכוז ההכרעה בערכאה הראשונה. 6. **השלכות מצב ביטחוני:** ההחלטה מזכירה את השפעת המצב הביטחוני על דחיות דיונים (סעיף 7). זהו גורם חיצוני המשפיע על קצב ההתקדמות של ההליכים המשפטיים. 7. **הארכת מעצר והשלכותיה:** ניתוח הארכות המעצר (סעיף 17) והמועדים שנקבעו להמשך ההליך (סעיף 18), מביא את בית המשפט למסקנה שהארכת המעצר השנייה תסתיים לפני מועדי ההוכחות, ומחזק את הרציונל לקבלת תסקיר מעצר (סעיף 19). **מסקנות עיקריות:** * בית המשפט קבע כי לא חל כרסום מהותי בראיות התביעה, וכי טענות הסנגורית נוגעות בעיקרן למהימנות ומשקל העדויות, אשר ייבחנו בהליך העיקרי. * נקודת המוצא של מעצר עד תום הליכים בעבירות נשק, בשילוב עם עברו הפלילי של המבקש, נותרו בעינן. * עם זאת, ובשל חלוף הזמן ובהתחשב בלוח הזמנים הצפוי להמשך ההליך, בית המשפט נעתר לבקשת תסקיר מעצר, על מנת לבחון האם קיימת חלופה למעצר שיכולה להשיג את תכליתו. * ההחלטה מבהירה פרשנות מחודשת להחלטת בית המשפט העליון, ודוחה את הטענה כי הורה על העברה מיידית לפיקוח אלקטרוני. * הבקשה לעיון חוזר, למרות שלא התקבלה במלואה במובן של שחרור מיידי או העברה לפיקוח אלקטרוני, הביאה לצעד משמעותי של הזמנת תסקיר מעצר, שיכול להוביל לשינוי במצב המעצר. החלטה זו משקפת גישה מאוזנת, המכירה בחומרת העבירות ובסכנה הנשקפת, אך גם מודעת לחשיבות התקדמות ההליך המשפטי ולזכויות הנאשם, תוך בחינה זהירה של מכלול הנסיבות, כולל חלוף הזמן והאפשרות לחלופות מעצר.