ת"פ 1012/03

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה תקיפה בו הורשע הנאשם, אשר חזן, בתקיפת המתלונן, שמעון אלימלך, וגרימת חבלה של ממש. הפרשה נבעה מרקע מורכב של מערכת יחסים רומנטית של בנו של חזן עם אישה ששכרה יחידת דיור מתחת לביתו של חזן. מצב זה, יחד עם האמונה כי השוכר חייב לו כסף, גרמו לחזן עוגמת נפש רבה. ביום האירוע ניגשו אלימלך ואחרים ליחידת הדיור כדי להעביר את חפציו של הדייר, מה שהוביל לעימות עם חזן. לפי גרסת התביעה, חזן תקף את אלימלך במוט ברזל וגרם לפציעתו. בית המשפט מצא כי עדויותיהם של עדי התביעה אמינות באופן כללי, ללא מניע נראה לעין לפברק את עדותם, למרות סתירות מסוימות בגרסתם לאירועים. סתירות אלה נחשבו לפרטים חסרי חשיבות בהתחשב בהקשר הרגשי של הפרשה. לעומת זאת, עדותו של חזן סתרה את טענות התביעה ולא עלתה בקנה אחד עם מעשיו שקדמו לאירוע האלים. בית המשפט פירש את שתיקתו של חזן ביחס ליחסיו של בנו ולמעשיו כמעידה על מצוקתו הנפשית נוכח המצב ועל יחסו השלילי כלפי מערכת היחסים של בנו. בסופו של דבר הרשיע בית המשפט את חזן בתקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין. עם זאת, בשל נסיבותיו הייחודיות של המקרה, לרבות גילו של חזן והסתבכותו הרגשית, בחר בית המשפט שלא להטיל עליו מאסר. במקום זאת, הוטל על חזן קנס ופיצויים למתלונן, לצד מאסר על תנאי. פסק דין זה ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 21.1.2004, עם זכות ערעור תוך 45 יום.