עב"ל 51409-03-16

תקציר

מדובר בשלושה יורשים (שני בנים ובת) שהוריהם נפטרו בעת שתבעו קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. האב טען כי סרטן העור שלו נגרם כתוצאה מתנאי עבודתו, אך נפטר לפני שבית המשפט הכיר בכך. לאחר מותו תבעה אלמנתו (האם) קצבת תלויים אך גם היא נפטרה לפני שבית המשפט פסק לטובתה. הילדים, שהם בגירים ולכן אינם נחשבים לשאירים על פי החוק, תבעו את קצבת הנכות שאביהם היה זכאי לה מיום מחלתו ועד יום פטירתו, וכן את קצבת התלויים שאמם הייתה צריכה לקבל. בית המשפט דחה את תביעתם בקובעו כי על פי סעיפים 303 ו-308 לחוק הביטוח הלאומי, הזכות לגמלה כספית פוקעת עם פטירת המבוטח, וניתן לרשתה רק במקרה של "חוב גמלה" – כלומר, אם הזכות לגמלה התגבשה והוכרה לפני מות המבוטח. מאחר שההורים במקרה זה נפטרו בטרם אושרו תביעותיהם, והילדים אינם נחשבים לניצולים, הם אינם עומדים בתנאים הנדרשים בחוק לקבלת הקצבה. ההיסטוריה הארוכה של תביעות ההורים – תביעת האב הוגשה שנתיים לפני מותו – והעובדה שההכרה בזכויותיהם באה לאחר מותו, גרמו ליורשים תחושת אי נוחות של ממש. עם זאת, בית המשפט קבע כי השיהוי בבירור התביעות לא היה באשמת המוסד לביטוח לאומי, ולכן סעיפים 303 ו-308 לחוק חלים במקרה זה. למרות שהשופט הביע אי הסכמה אישית עם החוק הקיים, הערעור נדחה.