תע"א 5833/08

תקציר

התובע, שעבד בתה"ל בין השנים 1967-1990, ביקש כי הכספים יופקדו לקופת הגמל של תהל עם העסקתו בעיריית פתח תקווה בשנת 1993. העירייה נענתה לבקשתו, והבהירה כי משמעות הדבר היא שהוא לא יהיה זכאי לפנסיה תקציבית, אך בהמשך חזרה בה מהצהרתם והעניקה לו קביעות. התובע לא היה מבוטח בפנסיה צבורה, והעירייה לא ביטחה אותו. העירייה גם הטעתה את התובע בנוגע לביטוחו ולא מילאה את חובת הגילוי כלפיו. עם פרישתו לגמלאות לא היה התובע מבוטח בתוכנית פנסיה כלשהי, ולכן ביקש פנסיה תקציבית מהעירייה. העירייה טענה כי התובעת בחרה להיות מבוטחת בקופת גמל, ולכן אינה זכאית לפנסיה תקציבית. עוד נטען, כי רכישת זכויותיו העתידיות של התובע במבטחים מנעה מהעירייה לבטח אותו. בית המשפט דחה את שתי הטענות והגיע למסקנה כי העירייה הפרה את חוקת העבודה של הרשויות המקומיות בכך שלא ביטחה את התובע בפנסיה תקציבית. בית המשפט הורה לעירייה לשלם לתובע את הפנסיה התקציבית, המחושבת על פי חישובי העירייה עצמה, ועל התובע להשיב את כל הסכומים שהפרישה לו העירייה לקרן הפיצויים תהל, כדי שלא לשנות את מצבה של העירייה לרעה. כמו כן חויבה העירייה לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.