ת"פ 32337-01-14

תקציר

במסגרת הסדר טיעון הורשע הנאשם בשלוש עבירות: פזיזות תוך סיכון הזולת, שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ללא רישיון. האישומים נבעו מכך שדודו של הנאשם השאיל את רכבו לנאשם ולאדם נוסף. האחרון הסיע את הרכב לחנותו של הנאשם אך השאיר שם את המפתחות. מתוך דאגה לאביו החולה, לקח הנאשם את הרכב ללא רשות ונסע. בעת שנסע לביתו, הבחין הנאשם בשוטרים במחסום וניסה להימלט, מה שהוביל למרדף מסוכן. בסופו של דבר נעצר הנאשם, ולרכב נגרם נזק. התביעה טענה לחישובי ענישה נפרדים לכל עבירה, תוך שימת דגש על הערכים המוגנים שהופרו, ובהם שלמות הגוף, שלום הציבור ובטיחות השוטרים. הם ביקשו עונש כולל של 12 חודשי מאסר. בינתיים, ההגנה ביקשה פרשנות של אירוע בודד והפנתה לתסקיר מבחן חיובי, בבקשה לעבודות שירות. השופט הסכים עם אפיון האירועים על ידי ההגנה וקבע טווח ענישה של מספר חודשי עבודות שירות ועד 20 חודשי מאסר. בהתחשב בהיעדר עבר פלילי של הנאשם, חרטה כנה, גילו הצעיר ותסקיר מבחן חיובי, גזר השופט על הנאשם חמישה חודשי עבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי ו-12 חודשי פסילת נהיגה. השופט הדגיש את חומרת העבירות ואת הצורך בהרתעה, אך בסופו של דבר נתן עדיפות לשיקום הנאשם והימנעות מתוצאות בלתי מידתיות.