ענ"א 57203-09-14

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לחייב את המערערים – שהם הורים – לעבור הערכה פסיכולוגית כחלק ממאמץ רחב יותר להגן על ילדיהם הקטינים. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התקבלה מכוח חוק הנוער, המסמיך את בית המשפט לתת הוראות לטיפול והשגחה על קטינים נזקקים. הורי המערערת טענו כי כפייתם לעבור הערכה פסיכולוגית פוגעת באוטונומיה ובפרטיות שלהם. עם זאת, בית המשפט קבע כי בהתחשב בנסיבות, ההערכה הפסיכולוגית היא צעד הכרחי להבטחת שלומם של הילדים, במיוחד בהתחשב בסיכון הממשי והמיידי הנשקף להם. בית המשפט הדגיש כי ההתמקדות במקרים כאלה צריכה להיות בטובת הילד, שבמקרה זה גוברת על זכויות ההורים. יתר על כן, בית המשפט פירש את החוקים הרלוונטיים כמעניקים לבית המשפט לנוער שיקול דעת רחב להוציא אמצעים זמניים להגנה על קטינים, לרבות אלה הנמצאים במשמורת הוריהם, ובלבד שאמצעים אלה נדרשים באופן מיידי. בסופו של דבר מצא בית המשפט כי הערכאה הנמוכה יותר הפעילה את סמכותה בזהירות ובהדרגה, ולכן הערעור נדחה.