תמ"ש 47063-12-15

תקציר

התובע והנתבע היו בעבר במערכת יחסים ובבעלותם כלב משותף. לאחר שמערכת היחסים ביניהם התערערה, שני הצדדים טענו לבעלות בלעדית על הכלב. התובעת טענה כי היא הבעלים של הכלב משום שהוא עבר שבב ורשום על שמה, ואילו הנתבע טען כי רכש את הכלב בעצמו והרישיון להחזקת הכלב התקבל כדין. בית המשפט נדרש לקבוע האם רישום רישיון הכלב על שם אדם מהווה הוכחת בעלות, ואם לאו, האם הכלב ניתן לתובע במתנה על ידי הנתבע. השופטת קבעה כי רישום רישיון הכלב הינו הצהרתי ואינו מעיד על בעלות בלעדית, מה גם שהנתבעת לא הייתה מודעת לכך שהשבב והרישיון רשומים על שם התובעת בלבד. השופטת מצאה כי הכלב אכן ניתן לתובע במתנה על ידי הנתבע על סמך מספר ראיות, לרבות הודעות שנשלחו מהטלפון של הנתבע המאשרות זאת, וכן עדויות עדים שתמכו בטענת התובע. משכך, הורתה השופטת לנתבעת להחזיר את הכלב לתובע בתוך 48 שעות והורתה למאגר מרשם הכלבים הארצי לשנות את פרטי הבעלות של הכלב על שם התובע. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בשל התנהלותו הפרוצדורלית הבלתי הולמת והתבטאויות בא כוחו בבית המשפט. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 18/05/2016.