ע"א 2234/01

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לסמכות לגבות היטל השבחה, הקבועה בחוק התכנון והבנייה, המממן את פעילות התכנון והפיתוח של ועדות מקומיות באזורים חדשים. ההיטל נובע מעליית ערך הנדל"ן עקב אישורי תוכניות בנייה, הקלות או היתרי שימוש חורגים. במקרה זה ביקשה המערערת להקים ממ"ד, תוך דרישה לחריגה כפולה מהתכנית התקפה: הגדלת שטח הבנייה המותר ושינוי קווי הבנייה. בית המשפט התייחס בעיקר לשתי שאלות: האחת, האם המערערת מחויבת על פי דין לנקוט בהליך הקלות, שאכן נקטה. בית המשפט הניח, מבלי להכריע, כי הוספת שטחים לממ"ד אינה מחייבת הקלה, אך הדגיש כי כל שינוי בקווי הבניין מחייב הליך כזה. שנית, בית המשפט בחן האם יש לפטור את ההשבחה הנובעת מאישור ההקלה בהיטל ההשבחה משום שהממ"ד נדרש על פי דין. בית המשפט הגיע למסקנה כי אף שהחוק הנוכחי אינו פוטר במפורש מקרים כאלה, הצעת תיקון שמטרתה להכניס פטור כזה נדחתה. לפיכך, בית המשפט לא מצא בסיס חוקי לפטור את המערערת מהיטל השבחה. ההיטל נועד לחייב בעלי נכסים או שוכרים ותיקים הנהנים מהשבחה בנכסיהם, ובית המשפט הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערערת נהנתה כלכלית מההקלה. הערעור נדחה, תוך אישור פסק דינו של בית משפט קמא, והמערערת חויבה לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.