בג"צ 4685/11

תקציר

השאלה המרכזית במקרה דנן היא האם עומדת למשיבים הזכות למשוך את כספי העותרת מחשבונות הבנק שלה ולהעבירם למועצה הדתית, לפי הוראות סעיף 11ח(2) לחוק וסעיף 36(ב) לפקודה, ואם כן, האם מימושה של זכות זו סביר. העותרת מסרבת להעביר את חלקה למועצה הדתית כחרם כדי להפחית את הסכום שעליה לשלם לטובת תקציב המועצה הדתית. בית המשפט קובע כי אכן נתונה למשיבים סמכות לפעול כפי שפעלו על פי לשון הציווי הנהוגה בסעיפים האמורים, וכי סמכות זו היא סמכות פיקוח סבירה של השלטון המרכזי על השלטון המקומי, במקרים בהם הרשויות המקומיות אינן ממלאות את תפקידן. סמכות זו מאפשרת לשלטון המרכזי להיכנס לנעליה של הרשות המקומית ולפעול מטעמה, לרבות משיכת כספים מחשבונות הבנק של הרשות. יתר על כן, בית המשפט קובע כי חובו של העותר אינו שנוי במחלוקת באופן סביר, וכי הקשיים שמעורר החרם של העותר מצדיקים את החלטת השלטון המרכזי להשתלט על תשלום החוב. לפיכך, העתירה נדחית. העותרת נדרשת לכסות את הוצאות המשיבים, בסך כולל של 40,000 ₪.