בש"פ 5669/12

תקציר

על בית המשפט לבחון האם ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעים הפוגעים פחות בחירותו של נאשם, לפי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים. במקרה זה, בית משפט קמא ביקש תסקיר על חלופות אפשריות למעצרו של גבר בן 67 מצפת שהואשם בהתעללות מינית בקטינים. הדו"ח המליץ על מעצר בית בביתה של בתו של הנאשם בירושלים, שהסכימה להשגיח עליו מסביב לשעון, או שבת אחרת הסכימה גם היא לסייע בפיקוח. שגה בית משפט קמא בדחותו את החלופה המוצעת בשל חשש לשיבוש הליכי משפט, שכן לא התקיימו יחסי תלות או סמכות בין הנאשם למתלוננים. כמו כן, לא היה חשש שהנאשם יכפה את רצונו על המתלוננים או ישבש את ההליך המשפטי, במיוחד נוכח המרחק הגיאוגרפי בין צפת לירושלים. החשש המובנה מפני שיבוש הליכי משפט במקרים של עבירות מין המבוצעות בתוך המשפחה לא היה קיים במקרה זה. חלופת המעצר שהוצעה על ידי שירות המבחן נמצאה מספיקה כדי לתת מענה למסוכנותו של הנאשם, חרף חומרת מעשיו הנטענים. לפיכך התקבל הערעור לשחרורו, בכפוף לתנאים מחמירים הכוללים מעצר בית, פיקוח אלקטרוני וערבויות כספיות משמעותיות.