ע"ע 497/07

תקציר

פסק הדין מכיר בזכות החוקתית לשבות, ומדגיש כי מדובר בחירות יסוד המעוגנת היטב במשפט הישראלי. עם זאת, חירות זו אינה מוחלטת ויש לאזן אותה עם זכויות ואינטרסים אחרים. במקרה זה, בית הדין דן בשביתה של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, שהחלה בעקבות אי חתימה על הסכם שכר מאז 2001, בדרישה להתאמות שכר בגין שחיקת העבר ומנגנון למניעת שחיקה עתידית. בית הדין מכיר בכך שמדובר בשביתה כלכלית, הקשורה אך ורק לתנאי העבודה, ולא בשביתה מעין-פוליטית או מעורבת, למרות מעורבות המדינה. בעוד ששביתות כלכליות אינן מוגבלות בזמן, על בית המשפט להעריך אותן למידתיות, בהתחשב בגורמים כמו העילה, ההתנהגות ותום הלב של הצדדים, התקדמות המשא ומתן וחומרת הנזק שנגרם. באיזון בין מרכיבים אלה, בית המשפט מגיע למסקנה כי למרות שנגרם נזק משמעותי לסטודנטים, להשכלה הגבוהה ולציבור, עדיין אין הצדקה לצו מניעה נגד השביתה. בית המשפט סבור כי יש לתת למשא ומתן זמן נוסף, וציין את מאמציהם הכנים של הצדדים עד כה. היא קובעת שימוע המשך ומצפה לדו"ח התקדמות על המשא ומתן והשפעתו. ההחלטה מדגישה את החשיבות של פתרון הסכסוך בהקדם, בהתחשב בבעלי העניין המעורבים, ומעודדת את בעלי הדין לנהל משא ומתן מושכל להשבת ההשכלה הגבוהה והמחקר האקדמי. פסק דין זה מדגיש את ההגנות החוקתיות על שביתות כלכליות תוך הכרה בצורך בגישה מאוזנת בהקשר של יחסי העבודה בישראל.