עת"מ 49897-06-13
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
פסק הדין מקבל את העתירה בחלקה, ומורה למשיבים למסור לעותר מידע מסוים כמפורט בפסק הדין. בכלל זה, הנחיות שניתנו על ידי פרקליטות המדינה למשטרת ישראל, הנחיות מסוימות של ועדת האכיפה, ומסמכים הנוגעים לפעילותו של העותר, אשר נשקלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה טרם ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום, תוך הסתייגויות להגנה על מידע של צדדים שלישיים. פסק הדין מורה גם על מסירת שני קטעי עיתונות ומכתב מהמשנה לפרקליט המדינה למתלונן, בצירוף כפילויות. פסק הדין דוחה את יתר העתירה, ומאשר את החלטת הנציב לדחות את בקשות המידע. בכלל זה, חומרים המסווגים כדיונים פנימיים שאינם חייבים בחשיפה, מסמכים המזכירים את העותר שיש בהם כדי לדרוש השקעת משאבים בלתי סבירה באיתורו ובחילוצו, ופירוט ההליכים המנהליים שקדמו להגשת כתב האישום, וכן הערה בכתב ידו של המשנה לפרקליט המדינה שנחשבה להודעה לא רשמית. השופט מדגיש את הצורך לאזן בין האינטרס הציבורי בחשיפת מידע לבין הפגיעה הפוטנציאלית בפעולות אכיפת החוק, והוראות חוק חופש המידע מוזכרות כעקרונות מנחים. למשיבים ניתנים 60 יום לקיים את פסק הדין, ולא נפסקות הוצאות למי מהצדדים נוכח קבלתן החלקית של שתי הטענות.
עת"מ 49897-06-13 הילל ויס נ' הממונה על, מנהלי (4.3.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.