דב"ע לט/3 - 6

תקציר

התיק נסוב סביב פרשנותן של הוראות מסוימות ב"חוקי הפנסיה" בנוגע לתביעתה של אישה לשעבר לפנסיה מקרן הפנסיה המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (הקרן) לאחר פטירת בעלה לשעבר, חבר קרן בדימוס. שאלת המפתח היא האם ניתן לשלב את התקופה בה התגוררה עמו כידועים בציבור עם תקופת נישואיהם החוקיים כדי לזכות אותה בפנסיית "אלמנה". פסק דינו של בית המשפט נוטה לטובת המערערת, וקובע כי יש להחיל את ההגדרות בחוקי הגמלאות באופן עקבי לכל אורך המסמך. לפיכך, יש לפרש את המונח "אלמנה", הכולל ידועה בציבור בסעיף אחד, ככזה בסעיפים אחרים, ובפרט בסעיף 34, המתייחס לפנסיה לאלמנה. יתר על כן, מכיוון שהתקנות הן חלק מתוכנית ביטוח לאומי, יש לפרש כל עמימות לטובת המבוטחים והשאירים שלהם. בנוסף, בית המשפט מפנה לסעיף 76 לחוק הגמלאות, הקובע שילוב של פנסיה לפי תקנות הקרן עם אלה שבחוק הביטוח הלאומי, המכיר בידועים בציבור כ"נשים". הדבר מחזק את הפרשנות לפיה יש לשלב בין תקופות הידועים בציבור של המערער לבין הנישואין החוקיים. פסק הדין דן גם בשימוש במילה "או" בתקנות, וטוען כי יש לפרש אותה כ"וגם" בהקשר זה, ולאפשר איחוד בין שתי התקופות. סיכומו של דבר, הערעור מתקבל, והמערערת מוכרת כאלמנתו של המנוח וזכאית לפנסיה מהקרן. המשיב חויב לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.