עפ"ת 35500-10-11

תקציר

הערעור מתייחס לשלוש האשמות נגד הנהג, בן יקר, עובד אגודה שיתופית לתחבורה אגד בע"מ. האישום הראשון הוא כי התעלם מנוסעת, המתלוננת, שניסתה לעלות לאוטובוס, סגר את דלתות האוטובוס ויצא מהתחנה מבלי לאסוף אותה, ובכך לא הפעיל את השירות הסדיר. האישום השני הוא שהוא העיר לנוסעת הערות גזעניות ופוגעניות על רקע מוצאה וצבע עורה, והיווה התנהגות בלתי הולמת כלפי נוסעת. ההאשמה השלישית היא כי אגד, כמעסיק, אחראי גם למעשיו של דיר, שכן הם בוצעו במסגרת העסקתו. בית המשפט המחוזי הרשיע הן את הנהג והן את החברה בכל שלושת הסעיפים. הן אגד והן הנהג ערערו על פסק הדין. ערכאת הערעור החליטה לקבל חלקית את ערעורה של אגד, וביטלה את הדרישה מהחברה לחתום על התחייבות שלא לבצע עבירות נוספות, שכן היא נחשבה בלתי מעשית ומיותרת. בית המשפט קבע כי היה על החברה להנחות את נהגיה להימנע מאמירות גזעניות, ומשלא עשו כן, אגד אחראית למעשיה של דיר לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. השופט הסכים גם עם ממצאי בית המשפט המחוזי לפיהם הנהג אכן התעלם מהמתלונן והשמיע הערות גזעניות, ואין הצדקה למעשיו אלה. לפיכך, ערעורו של הנהג נדחה, ואגד הואשמה במעשיו ונגזר עליה קנס של 20,000 ₪. פסק הדין הדגיש את חומרת ההתנהגות הגזענית ואת הצורך למגר מקרים כאלה, ושיבח את המתלוננת על אומץ ליבה לעמוד על זכויותיה. עוד קבע בית המשפט כי עבירת אי הגבייה נפרדת מההערות הפוגעניות, וכל אחת מהן ראויה לעונש פרטני, כאשר האחרונה חמורה יותר. השופטת סיימה את דבריה בהדגשת הקיצוניות של מעשיה של דיר, ובאחריות החברה להדריך את נהגיה לסובלנות ולהתנהגות נאותה.