רע"א 12/06

תקציר

פסק הדין עוסק בתיק משפטי מורכב הנוגע לחלוקת האחריות לפיצויי עובדים בין חברת בנייה, מלטשל, חברת כוח אדם, אריה ומבטחיהן בעקבות תאונת עבודה. בפסק הדין הראשוני של בית משפט השלום בחיפה, נפסק לעובד שנפגע במעלית שירות עמוסה פיצויים בסך 140,000 ₪, כאשר האחריות לנזק זה חולקה 80% לצמנטשל ו-20% לאריה. לשתי החברות היו פוליסות ביטוח שהרחיבו את הכיסוי בתחום חבות המעבידים וחבות צד ג', מה שהוביל למצב של כפל ביטוחים מול חברות הביטוח המגן וכלל. בית המשפט המחוזי אישר את חלוקת האחריות מבית משפט השלום, תוך שימת דגש משמעותי על חובת הזהירות שחבה צמנטשל כגורם המבצע את העבודה להבטחת תנאי עבודה בטוחים. עם זאת, אריה נשא גם באחריות מסוימת בשל תפקידו כספק כוח האדם הבלעדי, שחייב עמידה בתנאי בטיחות. בית המשפט המחוזי ערך הערכת מצב כפל ביטוח, אשר חייבה לפרש את פוליסות הביטוח הן של המגן והן של כלל ולקבוע אילו הוראות חלות. היא הגיעה למסקנה כי שתי החברות נושאות במידה מסוימת באחריות תחת הגדרות שונות של "חבות מעבידים" ו"אחריות צד שלישי". התשלום של המבטחים חולק על סמך פרשנויות אלה וסכומי הביטוח, כאשר המגן אחראי ל-85.17% וכלל ל-14.83% מהפיצוי. בפסק הדין הודגש כי החבות הביטוחית מבוססת חוזית, נפרדת מאחריות נזיקית, ויש לפרש אותה במסגרת כל פוליסה ספציפית. המסקנה אליה הגיעו בתי המשפט הייתה כי לצמנטשל, כקבלן הראשי, יש אשמה מוסרית גבוהה יותר בשל תפקידה בשליטה, ואילו אחריותו הפחותה של אריה נבעה מכשליה להבטיח עמידה בבטיחות מצד צמנטשל. הערעור התקבל באופן חלקי, מה שהוביל לחישוב מחדש של תחומי האחריות של המבטחים מבלי להורות על עלויות נוספות.