ערר 85006/14

תקציר

פסק הדין דן בתחולת הפטור לשיקום שכונות כמפורט בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, ביחס למכירת נכסי מגורים בתוך שכונת שיקום. בית המשפט דוחה את פרשנות הוועדה המקומית, המגבילה את הפטור למצבים בהם ניתן היתר בנייה, ובמקום זאת מפרש את החוק כחל על מכירת נכסי מגורים בנויים בתוך השכונה. פסק הדין בעניין נאצר עמאש, שעסק בבנייה חדשה על מגרש ריק, שונה מהמקרים הנוכחיים, שכן הוא אינו חל על מצבים של מבני מגורים קיימים. בית המשפט מדגיש את חשיבותה של פרשנות תכליתית, המביאה בחשבון את כוונת המחוקק העומדת מאחורי הוראת הפטור. נפסק כי מטרת פרויקט שיקום השכונה משרתת בצורה הטובה ביותר על ידי מתן פטור לנכסי מגורים קיימים, גם אם הם יעילים יותר מבחינה כלכלית בעת הריסתם ובנייתם מחדש. פסק הדין מתייחס גם למספר ערעורים ספציפיים ולנסיבותיהם הפרטניות, וקובע את זכאותם לפטור. ככלל, בית המשפט מצדד במערערים, קובע כי הם זכאים לפטור, ופוסק להם הוצאות. רק במקרה אחד, שעניינו הסבת מבנה תעשייה למבנה מגורים, מצדד בית המשפט בוועדה המקומית, בהיעדר היתר למבנה התעשייה.