עת"מ 46939-08-11

תקציר

קבוצת עותרים, בעלי בתי ספר וגני ילדים, הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, נגד אי מתן החלטות משרד החינוך בבקשותיהם לרישוי מוסדות החינוך שלהם. בית המשפט דחה את העתירה מטעמים של סמכות מקומית והורה לעותרים להגיש עתירות פרטניות לבית המשפט המוסמך. עם זאת, העותרים הגישו עתירות זהות במקום למלא אחר ההוראה. העתירות ביקשו רישיון מותנה למוסדות עד לקבלת החלטות בבקשותיהם. בית המשפט, תוך שהוא מבקר את העותרים על כך שלא מילאו אחר הצו הקודם, בחר להתייחס לגופו של עניין. בית המשפט עמד בדרישות החוק לרישוי מוסדות חינוך ובהשלכות של אי עמידה בלוח הזמנים למתן מענה לבקשות רישיון. בית המשפט קבע כי לוח הזמנים הוא הנחיה ולא הוראה מחייבת, ואיחור בתגובה אינו מזכה אוטומטית את המבקשים ברישיון מותנה. בית המשפט הדגיש את חשיבות השיקולים הבטיחותיים, התברואתיים והפדגוגיים בתהליך הרישוי ואת הסיכונים הפוטנציאליים לתלמידים ממתן רישיונות ללא תנאי. בהתייחסו לעתירות הפרטניות, דחה בית המשפט את העתירה הראשונה, שהתייחסה לשלושה גני ילדים. היא קיבלה את הנימוקים לדחיית הבקשות, לרבות חוות דעת פדגוגיות שליליות והמלצות של הרשות המקומית. בית המשפט דחה גם עתירה שנייה שעניינה בית ספר תיכון, וקבע כי נימוקי הדחייה סבירים ואינם מצדיקים מתן רישיון על תנאי. ההחלטות בשתי העתירות התקבלו באיחור קל, אך בית המשפט קבע כי דרך הפעולה הראויה היא לאפשר להליך הערעור להתנהל. לסיכום, הדגיש בית המשפט את הצורך בבחינה מקיפה של הליכי הרישוי על מנת להימנע מקשיים שנתיים ומהמצב הקיים, המעודד זלזול בחוק. היא קראה למשרד החינוך לזרז את התהליך ולקבל החלטות בתוך פרק זמן סביר. פסק הדין דחה את העתירות ולא הורה על מתן רישיונות מותנים. ההחלטה הוגשה לבאי כוח הצדדים באמצעות פקס.