בש"א 10038/07

תקציר

בכתב התביעה המתוקן שהגישו רוכשי הדירות בשכונת קריית סביונים ביהוד נגד חברת אפריקה ישראל, יזמית השכונה, הוצגו שתי טענות עיקריות. ראשית, התובעים טענו כי אפריקה ישראל הציגה מצגי שווא בנוגע לבניית מבני ציבור בסביבת השכונה. שנית, התובעים 1, 2 ו-7 תבעו פיצויים בגין ליקויי בנייה שונים שהתגלו בדירותיהם. הנתבעת שלחה הודעת צד ג' לחברת עמרת בע"מ, הקבלן האחראי על בניית הדירות, אשר הסכים לכאורה לתקן את הליקויים. עם זאת, התיקונים לא הספיקו. הצד השלישי והנתבע טענו כי התביעות בגין ליקויי בנייה הוגשו מחוץ לתקופת ההתיישנות. תקופות הבדק לדירותיהם של התובעים 1, 2 ו-7 לא היו שנויות במחלוקת, והנתבעת טענה כי תקופת האחריות בת שלוש השנים הסתיימה בשנת 2000. התובעים השיבו כי עילת התביעה קמה מאוחר יותר, בשנים 2000-2002, כאשר התברר כי הליקויים לא תוקנו באופן יסודי, ולכן לא חלפה תקופת ההתיישנות. באשר למצגי השווא בנוגע לבנייה ציבורית, טענה הנתבעת כי נמסר לתובעים בשנת 1996 כי היא אינה אחראית למבנים אלה וכי נוצרה אז עילת התביעה. התובעים, לעומת זאת, טענו כי בישיבות בשנים 1995-1996 הנתבעת לא הכחישה את התחייבותה להקים מבני ציבור ואף התחייבה לעשות כן בתוך חמש שנים. לטענת התובעים, עילת התביעה בגין טענות אלה קמה לא לפני שנת 1999. בית המשפט הגיע למסקנה כי שלב מקדמי זה אינו מתאים להכרעה במחלוקת עובדתית זו, והבקשה נדחתה. השופטת הדגישה כי החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים וכי ההליך יישקל בעת פסיקת הוצאות בפסק הדין הסופי.