ע"ע 729/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בערעור על מעמדו התעסוקתי של אדם ועל הזכאויות הכספיות הנובעות מאותה העסקה. המערער היה חבר באגודה השיתופית רמת צבי וטען כי הועסק על ידי האגודה המשיבה. ההעסקה התפרשה על פני מספר תקופות עם הסדרים שונים. בית הדין האזורי פסק מלכתחילה נגד קיומם של יחסי עובד-מעביד במרבית התקופות, אך המערערת ערערה על החלטה זו. בתקופה הראשונה, משנת 1981 עד 1989, הושאלה המערערת למשיבה על פי תקנון האגודה השיתופית במושב, אשר קבע כי ניתן להשאיל לאגודה את עובדי החברים לפי הצורך. הסדר ההלוואה היה מקובל באגודות שיתופיות ושלל היווצרות יחסי עובד-מעביד בין המערערת למשיב. השופטת רונית רוזנפלד מסכימה עם הסדר זה וסבורה כי יש לכבדו, מה גם שהעסקתה של המערערת התבססה על תקנון זה. בתקופה השנייה, בין השנים 1990 ל-1998, הועסק המערער בשותפות נהגים, ולאחר מכן בתאגיד, שסיפק שירותי נהיגה למשיב. השופטת רואה בכך הסדר תקף בו העסיק התאגיד את המערערת וסיפק את כוח האדם שלו למשיב. אין סיבה להתעלם ממערך משפטי זה, והשופטת מציינת כי המערערת אישרה קבלת תשלומים המגיעים לה מהתאגיד. התקופה השלישית, בין 1998 ל-2002, הייתה השנויה ביותר במחלוקת. המערער סיפק שירותי נהיגה באמצעות החברה שלו, דבר שיצר עמימות לגבי קיומם של יחסי עובד-מעביד. בעוד שקיימים טיעונים בעד ונגד הכרה במערכת יחסים זו, השופט רוזנפלד סבור כי גם אם יניחו יחסי עובד-מעביד בתקופה זו, המערער קיבל תשלומים גבוהים משמעותית מכפי שהיה מקבל כשכיר. לפיכך, תביעתו לסעד כספי עדיין תידחה על יסוד עקרון ההשבה. בנוסף, המשיב כבר שילם למערערת סכום פיצויים משמעותי, העולה על מה שהמערערת הייתה זכאית לקבל. השופטת רוזנפלד מוסיפה מספר הערות בדבר היעדר ראיות התומכות בטענות מסוימות של חברתה ומדגישה את תוקפו של ההתקשרות בין המערערת למשיב בכל התקופות. היא מגיעה למסקנה כי יש לדחות את הערעור ומורה למערער לשלם את הוצאות המשיב. עם זאת, רוב חברי ההרכב, בהם השופט רבינוביץ ונציג העובדים מר יצחק שילון, חולקים על פרשנותו של השופט רוזנפלד לתקופה הראשונה. הם פוסקים לטובת ערעור המערערת לתקופה זו, וקובעים כי ההסדרים באותן שנים היוו "צינור" לרווחים כספיים בלתי הוגנים מצד המעביד. בסופו של דבר, דעת הרוב קובעת כי על המשיב לשלם למערערת סכומים שונים בגין פיצויי פיטורים, שעות נוספות, דמי חגים וזכאויות אחרות, בסך כולל של למעלה מ-260,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין. הסכומים ישולמו תוך 30 יום ויחויבו בתשלום נוסף אם לא ישולמו במועד. ההחלטה התקבלה בדעת רוב, השופטים רבינוביץ, שילון ורוזנפלד, כאשר לשופט צור ולנציג המעבידים מר חיים בנימיני היו דעות חלוקות לגבי התקופה הראשונה.