ה"פ 748/01

תקציר

העותרת והמשיבה התקשרו בשנת 1991 בשני הסכמים, אשר העניקו למשיבה זיכיון לפתיחת סניף לשירותי מוקד טלפוני למערכות מצוקה באזור גיאוגרפי מוגדר. ההסכמים, שהיו אמורים לפקוע בשנת 1996, כללו סעיף חידוש שנתי אוטומטי, אלא אם כן הודיעה המשיבה לעותרת על רצונה לסיים את ההסכם תשעים יום לפני תום השנה. בשנת 2000 שלחה העותרת למשיבה הודעה על כוונתה לבטל את ההסכמים בשנת 2001 מבלי לנמק. המשיבה טענה כי יש לפרש את ההסכמים כמקנים רק להם זכות לסיום חד צדדי, ואילו העותרת טענה כי זכותה לסיים את ההסכמים בהתראה סבירה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבה, בקובעו כי החזקה כי צדדים לחוזה בלתי מוגבל בזמן רשאים לבטלו באופן חד צדדי אינה חלה כאשר כוונת הצדדים ברורה מהראיות. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי ההסכמים, שנקראו לאור טיוטה חתומה, הצביעו על כוונת הצדדים כי למשיב תהא הזכות הבלעדית לסיום חד צדדי. יתר על כן, בית המשפט קבע כי העותרת הסכימה במשתמע כי פיטורין ללא סיבה או נסיבות מיוחדות יהיו נחלתו של המשיב בלבד. כמו כן נמנע מהעותר סעד הצהרתי בשל הזמן הקצר שנותר עד למועד ההפסקה, דבר שהיה גורם קשיים ארגוניים וטכניים לצדדים ועלול לפגוע במנויים. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה והורה לעותר לשלם 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.