רע"א 11131-01-16

תקציר

בשנת 2000 הוגשה תביעה נגד עמותה וחבריה שהסתיימה בפסק דין נגד האגודה בשנת 2006. מאחר שהעמותה לא שילמה את החוב, הוגש פסק דין נגד חבריה. בעקבות ערעור הוחלט כי החברים יוכלו לעכב את הליכי ההוצאה לפועל נגדם בכפוף להפקדת סכום מוגדר בבית המשפט. המשיבים הגישו בקשה לקבלת הסכומים שהופקדו על ידי החייבים, אך האגודה התנגדה לכך בנימוק שהעניין נדון בפני בורר. בסופו של דבר פסק הבורר לטובת העמותה, אך החלטה זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי בשנת 2015. לאחר מכן פנו המשיבים ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. התעוררה מחלוקת בנוגע לחישוב הריבית על החוב, אשר הוכרעה על ידי רשם ההוצאה לפועל שהחליט כי הריבית תחושב לפי שיעורים שונים במועדים שונים. החלטה זו בוטלה חלקית על ידי בית משפט השלום קמא, אשר קבע כי לחברים שהפקידו פיקדון לעיכוב הליכים, הריבית על פיגורים תתחיל בתום עיכוב הביצוע. המבקש, אחד מחברי העמותה, ערער על החלטה זו, אך הערעור נדחה מאחר שבית המשפט לא מצא סטייה מהחלטות קודמות, והמבקש חויב לשלם את הוצאות המשיבים.